כהן ונביא חלק ב

מן הקיבוץ לעבודה זרה

מן הקיבוץ לעבודה זרה 1

היא קוראת לעצמה דבהוטי. היא עומדת יחד עם אחרים – גברים ונשים – ברחוב תל אביבי הומה. ראשיהם של הגברים מגולחים, חוץ מן הצמה. כולם לבושים בסארי ההודי; קולות המצילתיים מהדהדים, וכך גם התפילות המונוטוניות שאינן פוסקות...

הארי קרישנא, הכת האלילית שכבשה כל כך הרבה נוער יהודי במערב, מתפשטת עכשו בכל עיר ישראלית גדולה, ומושכת אליה עשרות צברים יהודיים. דבהוטי היא אחת מהם.

היא נולדה כדורית רוזנצוייג, לפני 27 שנה, בקיבוץ גן שמואל של "השומר הצעיר". הבלבול שלה הוא אחד הסימפטומים של הריסת הערכים היהודיים, פרי החינוך בתנועת "השומר הצעיר" המרכסיסטית. למעשה, לפני פחות מעשר שנים, גן שמואל הצמיחה גם את אודי אדיב, החבר היהודי בקבוצת המרגלים האנטי-ישראלית. כדאי לזכור זאת כאשר מהרהרים בתפקיד המוביל של "השומר הצעיר" במה שמכונה "תנועת השלום" במדינת ישראל בימינו.

דורית, שגדלה באווירה המתירנית של "השומר הצעיר", לובשת את הסארי, כי, לדבריה: "הוא מכסה את הגוף, והוא גם בגד פרקטי וגם בגד צנוע. הלבוש המודרני מעוצב רק כדי שאנשים יחשבו: מה אלבש מחר? כך האדם נעשה עבד ליצריו החומריים".

מה שמעורר חמלה הוא שבתוך המיתחמים של "השומר הצעיר", לא היתה לדורית הזדמנות ללמוד יהדות. אילו עשתה כן, היתה יודעת שמילותיה נובעות במישרין ממחשבת ישראל. הודות ל"שומר הצעיר" החומרני והאתיאיסטי שלה, היא נאלצה לעזוב את דתה כדי לגלות חלק קטן ממה שיכול היה להיות לה, אילו קיבלה חינוך יהודי.

לכת יש "מקדש" ברחוב ארלוזורוב, בלב תל אביב. כל מי שנכנס חולץ את נעליו. על הקיר שעונות תמונות של "אנשים קדושים" ופסלוני אלילים. הארי קרישנא היא עבודה זרה במלוא מובן המלה, וחבריה משתחווים בפני הפסלים והתמונות בתפילה ובאדיקות.

דורית למדה פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. אחרי שסקרה את מהלך חייה, היא הסיקה: "העולם מטורף. הוא שקוע בחיפוש חולני אחרי חומרנות. אין לזה סוף, והוא צריך להשתחרר מזה. כשהייתי באוניברסיטה, ראיתי שהסטודנטים עסוקים רק ברדיפה אחרי הנאה. הם רצים מדבר לדבר, ולעולם אינם שבעים. ראיתי שהם מחפשים נואשות את האושר, אבל לעולם לא ימצאו אותו".

אלו מלים שיכלו לבוא מתוך ה"מסילת ישרים", לרמח"ל, אלא שדורית, היהודייה האבודה, מעולם לא שמעה עליו. לכן, היא יושבת בחדר מלא קטורת, ומשתחווה לפסלים.

הפאנאטים של הכת עובדים יומם ולילה, תמורת אוכל ולינה בלבד. הם מהווים מגנט לצברים שהם רעבים מבחינה רוחנית. סקנדל פרץ בהרצליה, כאשר מנהל בית הספר התיכון המרכזי שם התיר לדובר מן הכת לנאום בפני בית הספר. הם טוענים שבתי ספר, ארגונים וקיבוצים מזמינים אותם באופן סדיר להופעות.

"גלנגי" הוא שמו של נהר "קדוש" בהודו. הוא גם שמה של חיה וייצן בת ה-18, בת להורים ילידי הונגריה. היא נתפסה ברשתה של הכת כשהיתה בת 15. אומרת חיה:

"הייתי רוקדת בדיסקוטקים, וחיפשתי כייף כמו כל נערה ישראלית".

כמובן, לא כל נערה ישראלית הולכת לדיסקוטקים, ולא כל נערה ישראלית מחפשת "כייף". אבל העולם הישראלי החילוני, שמותיר אנשים רגישים ורעבים מבחינה רוחנית, בורים מיהדות – דוחף אותם לחשיבה זרה, ולעבודה זרה כפשוטה.

היהודים הישראליים של הארי קרישנא. תוכל לראותם כל יום ברחובות המדינה היהודית. "דורית"ים ו"חיות" שעזבו את היהדות לטובת "דבהוטי" ו"גלאנגי". עוד שתי נשמות יהודיות אבודות, קרבנות של מנהיגים יהודים חילונים, שרצו ליצור עם ככל העמים, והצליחו מעל למצופה.



 

1   From Kibbutz to Idolatry, August 22, 1980.