כהן ונביא חלק ב

על פעילות ופעילים

על פעילות ופעילים

יופיו של כל רעיון נשאר דבר תיאורטי בלי אלו שיכולים לתרגם אותו למציאות. שום חזון אינו מגיע לידי מימוש בלי האנשים שמסוגלים להביא אותו לידי כך. וקורה מדי פעם, שיופיו של הרעיון הופך לכיעור בדיוק בגלל חולשותיהם וחסרונותיהם של האנשים שבידם הוא הופקד.

ואם כך הדבר בכל הרעיונות והאידיאלים, הרבה יותר חמורה הסכנה של חולשה אנושית בטיפול ברעיון של מיעוט העומד מול ההשקפות המקובלות והמימסד. רעיון שמהווה מרידה בתפיסות ובאנשים מקובלים ונוחים, תמיד ימשוך אנשים שהם "מרדנים" מטבעם, מרדנות לשמה. אנשים כאלו הם מסוכנים, וזה בדיוק המכשול העומד בפני הצלחתה של כל תנועה אקטיביסטית.

על פי טבעה ה"אנטי-", תנועה כזאת יכולה לצפות למספר קטן של חברים בלבד, כיון שלהיות "אנטי-" אינו דבר "בטוח", במיוחד  אם מדובר ברעיונות רגשיים, שעלולים לעורר כעס ועוינות כלפי המחזיקים בהם. רוב בני האדם אינם אוהבים להיות שנואים, וכך, אמנם ייתכן שבאופן פרטי הם אוהדים את הרעיון, אבל הם יתנכרו לתנועה שעלולה להביא לעימותים לא נוחים או לגרוע מכך.

מי אכן מצטרף לקבוצה אקטיביסטית, אנטי ממסדית? קומץ אידיאליסטים אמיתיים שבאמת איכפת להם, שבאמת אוהבים את המטרה או את האנשים שהם נלחמים בעדם. ועוד קבוצה של אנשי "אנטי-" "מקצועיים", מסוגים שונים. יש מהם שמחפשים את הריגוש שבקבוצה אקטיביסטית שהיא "אנטי-". יש מהם שעוברים שלבים שונים של מרד נגד הורים או נגד בית ספר. ויש הבלתי מרוצים והשונאים.

כאשר דוד נמלט משאול, ונאלץ לעזוב את העיר ואת הציוויליזאציה לטובת מדבר יהודה המסוכנת והשוממה, מי הלך איתו? התנ"ך מפרט: "וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל-אִישׁ מָצוֹק וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ נֹשֶׁא, וְכָל-אִישׁ מַר-נֶפֶש... וַיִּהְיוּ עִמּו".

וכאשר יפתח נאלץ לברוח מאחיו לארץ זרה, נאמר: "וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים" (שופטים יא).

לא, זה לא מפתיע. האנשים הנוחים והרגילים אינם הולכים עם דוידים ועם יפתחים – עד שהם מצליחים. הסטודנטים לפיזיקה ובחורי הישיבה ה"טובים וההגונים" אינם מצטרפים לקבוצות לא פופולריות ולא נוחות ומסוכנות, עד שהן הופכות למנצחות. כך היה מאז ומעולם, וכך תמיד יהיה. שלושת האלפים (לכל היותר) שהלכו אחרי בגין למדבר הפרטי שלו, הפכו לשלושה מיליון אחרי שנעשה ראש ממשלה. כך דרך העולם, ולא יעזור הרבה לקונן על העובדה שאנשים היו מעדיפים להיות מנכלי"ם של "חרות" מוצלחת מללכת עם האמת המרה והבודדת שהם יודעים שהיא.

אבל מה שחשוב הוא לדאוג שהתנועה האקטיוויביסטית לפחות תבטיח את שלומה ואת שרידותה מפני אותם אנשים בלתי מרוצים ומרירים שנמשכים אליה. כיון שראיתי לשמחתי שהליגה להגנה יהודית, בוועידתה האחרונה, בחרה להכניס לתוכה מנהיגות צעירה חדשה, מוכשרת ובאמת אידיאליסטית, בהנהגת פרן רוזנבלט ושמואל ווייקינפילד; אחרי שהסכמתי עם ברוך בן יוסף, מקרית ארבע, חבר ליגה פעיל לשעבר שחי בישראל כמה שנים, אני יודע שהליגה – ברמת המנהיגות – תנוהל ע"י אנשים שבאמת אוהבים את עם ישראל.

וזהו קנה המידה לכל פעיל שמחפש את דרכו. כשאתה בוחר קבוצות ומנהיגים, דע שקל לעצב תוכניות על הנייר. האם הן יישארו כך? תלוי במנהיג. וכשאתה בוחן מנהיג, דע שכשרון הוא אמנם נדיר, אבל כשרון הוא לא הדבר הראשון שיש לבדוק. כשהקב"ה בחר את משה ואת דוד, הוא לא בחן אותם  על פי יכולת הנאום או הארגון שלהם. הוא לא הביט אל מוחם, אלא אל ליבם. שניהם היו רועי צאן, והקב"ה בחן איך הם רעו את עדריהם. רחמנותם וחמלתם וטיפולם בכבשים הרכים הם שהביאו את ה' לבחור בהם לרועים לעמו.

וכך, קמים אנשים שמוחותיהם חדים ולשונותיהם עוד יותר חדים, אנשים תקיפים ונחושים. קמים אנשים המסוגלים לשלוט ולתכנן ולארגן. אבל לא זה הדבר הראשון שצריך לעניין אותנו. כשבוחנים מנהיג אקטיביסטי כלשהו, השאלה צריכה להיות: האם הוא אוהב יהודים או שונאם?

שהרי דבר מצוי מדי הוא, שמתחת לדאגה הכעוסה ליהודים, והביקורת הנוקבת על אלו שאינם עושים די למען עמנו, מונחת לאו דוקא אהבה לעשוקים, אלא שנאה למימסד. מצוי מדי הוא שהיהודי העשוק והסובל הופך רק כלי לחבוט בו במימסד, קרדום לחפור בה את עתידו של האדם. יש בהיסטוריה יותר מדי דוגמאות לשונא שאינו אוהב את העניים כמו שהוא שונא את העשירים; שאינו כואב את כאבם של אלו ש"בחוץ" כמו שהוא מגנה את אלו ש"בפנים"; שאינו בונה כל כך בכנות, כמו שהוא תוקף והורס. כשרון נאום; יכולת כתיבה; תקיפות – אלו לא התכונות החשובות ביותר של מנהיג. "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז).

הלב. האם לאדם הזה יש לב יהודי? האם הוא באמת אוהב, או שהוא שונא? עם כל החולשות שייתכן שיש לו, האם הוא מקווה שמנהיגים יהודים ישתנו וישתפרו, או שמא הוא צריך שהם יחטאו כדי להוכיח שהוא אחד מהמאמינים האמיתיים המועטים? זה הדבר הבסיסי. השאר הוא רק פירוש.

אם כן, הקשב והבט בזהירות מרובה על אותו אדם שטוען שהוא אוהב יהודים. האם הוא מאיים פיזית על יהודים אחרים, אמנם בשם "המטרה"? אדם כזה אינו אוהב, הוא שונא. האם נאומיו מלאים ארס כל כך מר, שהשומע כמעט יכול לטעום אותו? האם דבריו מלאים התקפות נגד "כולם" בלי שום שבח לאף אחד? הישמר מאדם כזה. האם הוא מדבר בשם ה"יהדות" בשעה שהוא אדם שמעולם לא למד, ומשתמש במעט שלמד כדי לתקוף תלמידי חכמים? הוא אינו בשבילך.

המצער הוא שגם בדורנו, יותר מדי אנשים אבודים מחפשים נואשות אחרי אנשים בעלי עוצמה. הם מחפשים אבא, ואינם מבינים שאבא שאינו אוהב יכול להיות דבר מפחיד. בתקופה של רובוטים, הפעילים עלולים במיוחד להיגרר אחרי דמות שנראית כמקרינה עוצמה. אבל אנשים ששונאים אינם חזקים; הם אנשים חלשים, שהתקפותיהם הן רק שיקוף של שנאה עצמית. על כל פעיל לבחון בזהירות את נשמתו שלו, בנסיון להבין את מניעיו שלו, ואז לשקול אלף פעמים אחרי איזה מנהיג אקטיביסטי ללכת.


 

 
.Of Activism and Activists, August 12, 1983