צופה ומנהיג חלק א'

אמונה ועשיית הטוב

אמונה ועשיית הטוב

 יום כיפור התשמ"ח 


בפרשת אחרי מות נצטווינו על בגדי הכהן הגדול: "כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף, בגדי קודש הם" (ויקרא טז:ד). ובפרשת פקודי: "ויעשו את הכותנות שש, מעשה אורג, לאהרן ולבניו. ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש, ואת מכנסי הבד שש משזר, ואת האבנט שש משזר... כאשר צוה ה' את משה" (שמות לט:כז-כט).

 ויש לשאול: א. מדוע כתוב "בד" בפרשת אחרי מות, ואילו בפרשת פקודי כתוב "שש"? ב. מדוע הבגדים עשויים דווקא מבד? ג. מדוע עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נעשתה בין שני בדי הארון?

 "בד" ו"שש" הם פשתן. אנו מוצאים שימוש במלה "בד" גם לגבי המוטות של ארון הקודש, שנאמר: "ועשית בדי עצי שיטים וציפית אותם זהב, והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארון בהם, בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (שמות כה:יג-טו).

 גם לשולחן ולשאר הכלים היו בדים, אך ההבדל הוא, שבדי הארון היו קבועים. בדי הארון בלטו מחוץ לקודש הקדשים כדי שהעם יראה אותם. בארון נעשו מספר נסים גדולים: א. מי הירדן נבקעו כשהכהנים נכנסו לירדן עם הארון. ב. יהושע דיבר אל ישראל כשכל העם עומד בין שני בדי הארון, והמועט החזיק את המרובה (מכילתא). ג. בירדן הארון נשא את נושאיו, אף שהנושאים חשבו שהם נושאים את הארון, ולא הבינו שהארון נושא אותם.

 בשלושת הנסים הללו רואים התגלות ה' ויד ה', סמלים של ביטחון ואמונה. הפרשנים אומרים שבית המקדש נבנה למען הארון. ועוד: הדבר היחיד שהיה בקודש הקדשים היה הארון, והלוחות היו בארון. מדוע? ומדוע נעשתה עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בין הבדים? כל זה משום שהארון מסמל את האמונה ואת הביטחון בה', והעם צריך לראות את זה.

 ומדוע התורה משתמשת במילה "שש"? כי "שש" מסמלת את ששת ימי בראשית ואת האמונה בבריאת העולם שנעשתה בששה ימים. אם כן, המילה "שש" מסמלת אותו רעיון שמסמלת המילה "בד". 

יום הכיפורים - הכפרה והכפירה משמשות בערבוביה. ברגע זה, אלפי יהודים מתענים ומתפללים לקב"ה, ומצד שני אלפי יהודים מחללים את יום הכיפורים. החזרה בתשובה המוטלת עלינו אינה רק להימנע מעשיית רע, אלא גם לעשות טוב, כמו שנאמר "סור מרע ועשה טוב". כאשר אדם אומר בווידוי "אשמנו, בגדנו, גזלנו", הוא חושב לעצמו: 'מה, אני גזלתי?' אבל לא מבינים שכל אחד מאתנו אשם ובגד, גם אם לא במובן של "סור מרע", הרי במובן של "ועשהטוב".

 בידינו הברירה: לעשות טוב או לעשות רע. אפשר לקדש טוב או להזמין רע, והדברים לא רחוקים זה מזה. יש המהלל ויש המחלל, יש קדשה (אישה זונה) ויש קידוש יש כופר ויש כיפור. אדם צריך ומצווה לעשות את הטוב.

בית המקדש - למי היום הנושא בוער? מי בוכה על חורבן המקדש וקם לעשות משהו במסגרת של "ועשה טוב"? מה שחסר היום הוא עשיית הטוב.

בפרקי דרבי אליעזר כתוב שבאותיות הכפולות (מנצפ"כ) טמון סוד הגאולה, וביניהן האותיות כ(ך) צ(ץ): "כ"ך - בו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר 'לך לך מארצך וממולדתך' (בראשית ,יב:א)... צ"ץ - בו עתיד הקב"ה לגאול את ישראל... שנאמר 'כה אמר ה' צ-באות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח' (זכריה ו:יב)" (פרקי דרבי אליעזר פרק מח).

ולכן עיקרו של יום הכיפורים הוא עבודת הכהן הגדול – כהן צדק (האותיות כ"ץ המרמזות על הגאולה). ויהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.