צופה ומנהיג חלק א'

נח / אמונה - שבע ברכות

נח / אמונה

חשוון התשמ"ח

שבע ברכות של טירן פולק

 "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו:ט). רש"י מביא: "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור של צדיקים, היה צדיק יותר, ויש שדורשים לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם, לא היה נחשב לכלום".

ויש לשאול:

א. מדוע הדורשים לגנאי הוציאו את הפסוק מפשוטו?

ב. מה משמעות ההשוואה לאברהם?

על הפסוק "ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התיבה מפני מי המבול" (בראשית ז:ז) פירש רש"י: "אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים". כלומר, גם נח הצדיק, שהסתובב והוכיח את דורו במשך מאה ועשרים שנה, פתאום לא האמין בוודאות שהקב"ה עומד להביא מבול, ורק כשהגיעו המים לצווארו, נכנס לתיבה. וזו הסיבה שיש מרבותינו שדרשוהו לגנאי (ולשם כך הוציאו את הפסוק מפשוטו).

המיוחד באברהם הוא אמונתו האיתנה. כשאברהם אבינו עמד להיזרק לכבשן האש, הייתה בידו האפשרות לחזור בו ולהשתחוות לפסלים. אך למרות שידע שימות, האמין בה' שהוא האלקים.

 ואנו, אנו מאמינים בקב"ה בדרגת נח: חובשים כיפות, אך כאשר מגיע הרגע הגורלי, רגע האמת, איננו עומדים חזקים ואיתנים כמו אברהם אבינו.

 בפרשת נח מסופר על היונה שהולכת וחוזרת עד "ותבוא... והנה עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח:יא), ופירש רש"י: "בפיה, לשון מאמר, אמרה: יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם" (עירובין יח). זהו ביטוי של האמונה בקב"ה ואי-התלות באדם, למרות שהדבר קשה עד למאוד.

ואתם, הזוג הצעיר, יהי רצון שתשימו מבטחכם בקב"ה ולא בחסדי בשר ודם, ותזכו לחיות במדינה שלמה ונקייה, עם הרבה אמונה, כמו שנאמר "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" (הושע ב:כא-כב), ואומרים חז"ל: "אין הגלויות מתכנסות אלא בשכר אמנה" (מכילתא, בשלח, מסכתא דויהי ו).