צופה ומנהיג חלק א'

וישלח - גירוש ערבים

וישלח / גירוש ערבים

 י"ד כסלו התשמ"ח פרשת וישלח

 

כל פרק ל"ו (בבראשית) על תולדות עשיו נכתב בשביל פסוק ו': "ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו". מפרש רש"י: "לגור באשר ימצא". מכאן למדנו שיש לגרש ולהוציא את הגוי מארצנו, ולא מעניין אותנו אם יש לו מקום לגור או לא, אלא שילך והוא כבר ימצא מקום. וכך כתוב אצל אברהם: "וישלחם מעל יצחק בנו" (בראשית כה:ו). אנו רואים שאין צורך לתת תירוצים והסברים מוסריים לגויים על הוצאתם מארצנו.

   על הפסוק "והכנעני אז בארץ" (בראשית יב:ו) אומר רש"י: "היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו". אם כן, מדוע אנו צריכים להשיב לאותם גויים שטוענים "ליסטים אתם" בהוכחת "כח מעשיו הגיד לעמו" (על פי רש"י בראשית א:א)? אפשר להשיב להם סיבה הגיונית ומוסרית יותר, שהיינו כאן לפניהם. אלא, לגוי לא נותנים תירוצים, רק אומרים לו "כך ה' רצה". הרב חרל"פ מדגיש את המילה "לעמו" שבפסוק הנ"ל, לומר שקודם כל, על ישראל לדעת ולהבין את שייכותם לארץ ישראל. ובמיוחד היום, כשיש הקמים מתוכנו להגן על הגויים, מורגש הצורך שישראל עצמם יבינו את זכותם על הארץ, זכות שאינה צריכה שום הסבר או תירוץ.