צופה ומנהיג חלק א'

ברית - מסירות נפש

 ברית / מסירות נפש

ב' סיון התשמ"ח

ברית המילה של בנו של אליקים ניימן*


"זה הכיסא של אליהו הנביא זכור לטוב". מה עניין אליהו הנביא למילה? למה דווקא הוא תופס את המקום המרכזי בעניין הרך הנימול? על הברית נאמר (בראשית יז:י): "זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם המול לכם כל זכר". זו הברית בין העם לה' ובין ה' לארץ. "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך... ואתה את בריתי תשמור..." (שם יז:ח-ט). צריכים להבין מהי ברית. "פנחס זה אליהו". אליהו הנביא מגיע לברית ומסביר לרך הנימול: אני הגעתי לכאן כי עכשיו אנחנו עושים ברית, וזוהי ברית דמים; גם לי הייתה ברית, כי אני מוכן למסירות נפש. ברית באה בקנאות, וכך גם צריך שתהיה לך מסירות נפש. על פנחס נאמר (במדבר כה:יא(: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם". פירש רש"י: "בנקמו את נקמתי". 

הגענו למצב של סילוף ועיוות, שאומרים שנקמה אינה טובה, עד כדי כך שמרגישים צורך להתנצל ולומר שמשפט דמניוק הוא צדק ולא נקמה. אך נקמה היא צדק! והשלום בא רק על ידי קנאות ונקמה, כמו שנאמר (שם:יב): "הנני נותן לו את בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלקיו". הפסיקתא (פסיקתא רבתי פ"ד) משווה את משה לאליהו: "שני נביאים עמדו להם לישראל משבטו של לוי, משה ראשון ואליהו אחרון... משה גאלם ממצרים בשליחות... ואליהו גאלם לעתיד לבא בשליחות". עניין השליחות הוא שכל נביא ידע שעם ישראל הוא עם קשה שלא רוצה לקבל תוכחה, ולכן הנביאים לא רצו לקבל על עצמם את השליחות. ממשיכה הפסיקתא ומשווה: "משה הרג את המצרי ואליהו הרג את חיאל". זאת הייתה מידתם. בנקמה זו איבד משה את המלכות (שהרי היה יורש העצר של פרעה). הוא לא חישב חשבונות שכדאי שימתין עד שיהיה מלך, ואז ישחרר את כולם, אלא ראה שכרגע יש בעיה וחייבים לפותרה.

 הברית היא ברית דמים. מי שחושב שהוא מסוגל להציל את העם ללא דמים וללא ייסורים אינו אלא משלה את עצמו. נקווה שהתינוק עמיחי ישראל ידע שבאמת עמי-חי רק בזה שהוא מוכן ללכת למות! לקדש שם שמים על מנת למות! שיהיה יהודי טוב ומנהיג טוב.

,* אליקים ניימן, מנהל ישיבת "הרעיון היהודי"