צופה ומנהיג חלק א'

מנהיג - פורים

מנהיג

ט"ו אדר ב' התשמ"ט  


בדרך כלל בפורים יש "פורים תורה", ו"תורה של פורים". אז אולי כדאי שנקיים את שניהם יחד. 

ראשית, "פורים תורה": אצל החסידים שתייה זה לא רק בפורים, אלא זה יום יום, וזה לא סתם בא ככה. מה הטעם? כשנתן הקב"ה את התורה בסיני, אמר למשה: "בשעה 2:00 אני נותן את התורה". משה הודיע לעם ישראל להגיע ב-2:00. הליטוואקים הגיעו בזמן. החסידים הלכו למקווה ולא הספיקו להגיע בזמן. הם הגיעו ב-4:00, ואז כבר ישבו כל ישראל לשתות אחרי מתן תורה. החסידים הגיעו וחשבו שזו התורה, ולכן מאז הם שותים יי"ש כל יום. 

ועכשיו ה"תורה של פורים": בירושלמי כתוב: "הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשת ספרי תורה אינן עתידין ליבטל... אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל" (מגילה א:ה). למה? בתנ"ך יש דברים קבועים ויש דברים זמניים, ארעיים. הנביאים באו להוכיח, והתוכחה היא דבר ארעי. ברגע שאין בעיה של חטא, אין צורך בתוכחה. ואילו החומש הוא דבר קבוע. ולמה מגילת אסתר תישאר? במגילת אסתר אנו לומדים לימודים אין ספור לכל דור ודור. מהמגילה חייבים להוציא לקח לכל דור ודור, כי מה שהיה הוא שיהיה.

"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה" (אסתר ד:א). מרדכי שמע את מה שקרה, את הבשורות הנוראות, ויצא לרחוב עם שק ואפר. נשאלת השאלה: מה אתה עושה בזה שאתה יוצא לרחוב של הגויים בשושן וצועק "געוואלד"? מה התועלת ומה התכלית? שאלו את ר' חיים מבריסק, האם להפגין נגד הצאר, כי חשבו שזה לא יועיל. הוא ענה להם שאם לאדם יש כאב או פצע, הוא צועק. אם הוא לא צועק, סימן שזה לא כואב לו. אתה חייב לזעוק זעקה גדולה ומרה, ומה שה' יעשה - יעשה. הרי אם לאדם יש צרה אישית, הוא בוודאי ילך ויתרוצץ למצוא פתרון. אדם ששומע על צרה של חברו, וקל וחומר על צרה של הכלל, ואינו צועק, סימן שזה לא כואב לו מספיק. זה לקח לכל דור ודור.

 
"כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום... ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" (אסתר ד:יא,יג-יד). אין אפשרות שעם ישראל יתבטל ויוכחד. אם כן, רווח ודאי יבוא, אבל "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (שם:יד). אם אתה יהודי שמסוגל להבין מהי האמת, מי יודע אם לעת הזאת הגעת לאמת, ל"מלכות". ה' חננך בהבנת האמת - קום להתריע, ואם לא תעשה כך, "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו". אתה לא תינצל, כי לא השתמשת במה שחננך ה'. הישיבה הזאת מיוחדת, וכל מי שהגיע לכאן הגיע בזכות ולא בחסד, ואם הוא הגיע ל"מלכות", הוא חייב להאמין ולהבין שחובה עליו ללמוד על מנת לעשות. אתם המנהיגים בע"ה של העם הזה, ולא ייתכן שיהיה מנהיג שאינו יושב ולומד. 


אלו שני לקחים של פורים, היה הווה ויהיה. יהי רצון שנזכה להגשים את התקוות של עם ישראל. אנחנו תולים זאת בכם, ואנו משקיעים כאן לא רק כסף אלא גם אהבה. אתם חייבים לצאת בקול צעקה גדולה ומרה, ואחר כך לפעול כמו שעשה מרדכי. ובזכות זה נזכה להביא את המשיח במהרה בימינו אמן.