כהן ונביא חלק א

החבר שלי ברנר

 החבר שלי ברנר

 יש לי חבר שקוראים לו ברנר. למען הדיוק, אני לא בטוח לחלוטין שזה השם שלו, אבל זה השם שהוא הציג בו את עצמו כשהוא הזמין אותי לראשונה לבקר אותו במשרדו, במשרד הבטחון בתל אביב, ב-1972. הוא היה מארח נדיב, שאל אותי אם אני רוצה לשתות משהו, ואפילו כשהגענו לתכל'ס, כשהוא הודיע לי שהוא סוכן של השב"כ, הוא היה ג'נטלמני למדי. היה זה מיד אחרי הטבח במינכן, כשאחד עשר ספורטאים ישראלים נרצחו, ואדון ברנר הזהיר אותי שלא לנסות להגיב נגד הטרוריסטים הערבים. הקשבתי בנימוס והלכתי לדרכי. ניסיתי, בכל אופן.

 מר ברנר התקשר לאחי מספר חודשים לאחר מכן, והסביר לו שאולי הוא יכול לשכנע אותי. הוא הוסיף, שהוא בדרך כלל איננו מזהיר אנשים יותר מאשר פעם אחת. הקשבתי למסר כפי שהועבר אלי, והלכתי לישון. ישנתי בשלוה. כשחזרתי בחודש פברואר מבריסל( שם נערך כינוס יהודי עולמי שדן בבעית יהדות ברית המועצות)., שם גרמתי רוגז רב לממשלת ישראל, שוב קיבלתי טלפון מידידי משכבר ברנר. הוא שוב שאל אם יש לי אולי זמן להיפגש איתו. עניתי שבהחלט כן, וקבענו כתאריך לכך את ה-7 באפריל. בחור צעיר וידידותי אסף אותי ברכבו, ונסענו יחד לתחנת המשטרה ברח' דיזנגוף בתל אביב, שם ישב ברנר בחדר שקט ריק מאביזרים כמו שלטים או ניירות. שוב הוא הזהיר אותי שלא לעשות דבר שעלול להתפרש כמנוגד לחוק (ובישראל זה יכול להיות המון דברים!), והוסיף: "זו הפעם השלישית שאני מזהיר אותך, ואנחנו בדרך כלל מזהירים רק פעם אחת". עכשיו, כמובן, היתה לי האפשרות לבחור בין אחת משתי מחשבות: האחת  -אם ברנר אמר בהתחלה שהם מזהירים רק פעם אחת, ואז המשיך והזהיר אותי פעם שניה, ואז הוא המשיך והזהיר אותי פעם שלישית  -למה אין מקום לחשוב שהוא עלול להזהיר אותי פעם רביעית? השנייה  -ממה בכלל הזהיר אותי אדון ברנר מלכתחילה? האם הוא התכוון לכך שהמדינה תעמיד אותי למשפט? אבל הרי הם כבר עשו כך פעמים רבות. האם הוא התכוון למשהו "אחר"? אבל ודאי ברנר לא היה עושה דבר כזה. הרי שנינו יהודים. והרי אנחנו חברים בשבוע שעבר, האח שלי (מסכן כזה, כמה הוא סובל מזה שנולד עם האח הלא נכון) קיבל שוב טלפון מהחבר שלי ברנר. היתה זו האזהרה הרביעית. מה שהפריע לו במיוחד היה, שהליגה להגנה יהודית בניו-יורק הזהירה, שאם ההתנחלות בקדום תפונה בכוח, הקונסוליה הישראלית בניו-יורק תפונה גם היא. מפריע לו גם, שאני מעלה שאלות מרגיזות כמו זו לגבי פצצת הזמן בישראל שמהווה עצם נוכחותם של חצי מליון ערבים עוינים במדינת ישראל, והצעתי לפינוים של אלו שאינם מוכנים לקבל על עצמם את הריבונות היהודית המלאה על הארץ. מפריע לו שאני אומר, שכאשר ישנה סתירה בין חוקי התורה לבין חוקי הכנסת או החלטות הממשלה  -יש עדיפות לחוקי התורה, וכי משום כך הסירוב להתיר ליהודים להתיישב בקדום הוא בלתי חוקי.

בעצם מה שמפריע לחבר שלי ברנר הוא שאני לא מפחד ממנו. מה שמפריע לו הוא, שאני מדבר עם יהודים בארץ ומזכיר להם את הטעויות הטרגיות שנעשו ע"י המימסד הישראלי המתייוון במשך השנים. את ההתנגדות שלהם להכריז על מדינה יהודית כמטרתה של הציונות; את הסירוב שלהם להילחם בצורה יזומה נגד הרצחנות הערבית בין השנים 1936-1939; את ההתנגדות שלהם לעליית חירום מאירופה בזמן שז'בוטינסקי זעק על כך; את מסירת לוחמי האצ"ל לידי הבריטים; את הבגידה וההפקרה של היהודים בזמן השואה ע"י שתיקתם וסירובם לגייס את יהדות העולם נגד הבריטים; את רצח היהודים על ספינת האצ"ל "אלטלנה"; את רצח הנשמות היהודיות, כאשר הם עקרו את היהדות מילדי תימן ושאר ארצות המזרח שעלו לארץ; את הבגידה וההפקרה הצינית של יהדות ברית המועצות במשך שנות החמישים והשישים, כאשר הם העדיפו אינטרסים ישראליים צרים על חשבון אלו של יהודים נדכאים; את קירובה של ישראל אל פתחה של שואה במלחמת יום הכיפורים, שעה שהם פחדו מ"מה יאמרו הגוים" ונכנעו ללחץ האמריקאי; ולבסוף, את המדיניות הכושלת, המבולבלת, הלא-יהודית ואובדת העצות הנוכחית.

אין לי מושג מה יהיה הצעד הבא של החבר שלי ברנר. אין לי מושג מה המעסיקים שלו  -ממשלת ישראל  -יגידו לו לעשות. כל מה שאני יכול להגיד לכל אלו הוא, שכדאי שיפסיקו לבזבז את הזמן שלהם, ואם הם בכל זאת מעוניינים להפחיד אנשים, שימשיכו להציק לקורבנות הרגילים שלהם  -ספרדים עניים, עולים חדשים, ועובדי מדינה התלויים בעבודה המסופקת להם ע"י הממשלה. ברנר היקר, אני יכול להבטיח לך דבר אחד. לעולם לא אעשה דבר שההלכה והיעוד היהודי אינם גוזרים. אם יש לך זמן, בוא אלי ובקר אותי, ואז אני אלמד אותך איך להיות יהודי, במקום להיות חיקוי עלוב של ג'יימס בונד.

********

כ' סיון תשל"ו. פורסם באנגלית תחת השם: :My Friend Brenner.. In: Jewish Press, June 18, 1976, p. 8; Writings 5734-5-6, p. 374; On

Jews and Judaism, p. 49.