כהן ונביא חלק א

התורה שנתנפצה

התורה שנתנפצה

 מעניין כיצד מקווה מנחם בגין להסביר, שעה שיתייצב בפני השופט העליון (עליון בהרבה מהשופטים שלנו), גזירת מאסר של שלושה חודשים, ליהודי שפשעו האחד היה תביעתו את זכותו הנצחית להיכנס לעיר האבות, זכות שמבקשת ממשלתו לרמוס.

 בעצם מה שעוללו לי, אינו אלא סמל למדיניות הכללית של ממשלה זו, המודרכת על ידי הפחד מ"מה יאמרו בוושינגטון". בריחת הממשלה ממקור ישועתנו, הלא הוא בטחון בה', מהווה בגידה בארץ ישראל ומחללת שם שמים. ואילו ההתפוררות הבלתי נמנעת של כוחנו בכל התחומים  -כלכלה, חברה, מדיניות-חוץ ומוסר  -היא עונש שנקבע לפני אלפי שנה: "אם בחוקותי תמאסו"...

בתוך עמי אני יושב בכלא "מעשיהו" ברמלה, בין פושעים, רוצחים, אנסים, שהם רק קצה קרחון למשפחות ההרוסות בישראל ולתופעות של גירושין, נשים מוכות, ילדים מיואשים, מוסר רמוס וערכים מסולפים.

הכאב קשה עוד יותר, נוכח העובדה שכ-90 אחוז מיהודים אלה מוצאם מארצות דוגמת תימן, מרוקו, עירק ולוב, שבהן שמרו יהודים מכל משמר על גחלת המסורת מול עוינות הגוי המוסלמי. עתה ניצבים הם לפנינו כעדות חיה לתופעה טרגית של אובדן הזהות היהודית. נשמות אבודות אלה הן תוצר של הציונות החילונית, שהתיימרה "להציל" אותם מחשכת "ימי הביניים". היא הצליחה לשחררם ממושגים יהודיים קדושים כדי לצייד אותם בערכים נאורים ומתקדמים; דהיינו, כל חלומותיהם מסתכמים עתה בכסף, מכוניות, טלוויזיה צבעונית, אמריקה, כסף, כסף וכסף.

 השקפת עולם זו גרסה שאפשר ליצור "יהודי חדש" ללא יהדות. והאירוניה שבדבר היא, שלאחר שהצליחו ליצור מפלצת הבזה ליהדות, צעדה יצירתם צעד אחד קדימה, והשליכה אחרי גווה גם את הציונות. שהרי הישראלי מרגיש עצמו כל כך "ישראלי", שאין בעיית יהדותו מעיקה עליו ובאשר לאשכנזים  -הרי תורתם פשטה את הרגל, וצאצאיהם מנסים למצוא טעם לקיומם בהפגנות למען "הפלשתינאים המסכנים" ונגד "הכיבוש וההתנחלויות המסכנות את השלום". הם מגנים את העבר, את ההווה  -ואת עצמם.

הרב מאיר כהנא, כלא מעשיהו, רמלה

ל' חשון תש"מ

(20.11.79). פורסם כמכתב למערכת העתון "ידיעות אחרונות", בהיותו כלוא בכלא 'מעשיהו'.