סיפורה של הליגה להגנה יהודית

מבוא לתרגום העברי

מבוא לתרגום העברי

  "סיפורה של הליגה להגנה יהודית" בא, בעיקרו, להסביר את הרעיונות של הליגה להגנה יהודית, והוא אינו מסמך היסטורי רצוף של פעולות הליגה. בדרך כלל, החלקים המספרים על פעולות הליגה הובאו בליווי הסברים על הרעיונות ודרכי החשיבה שעמדו מאחורי ביצוע אותן פעולות. יש גם לזכור שהספר נכתב בשנת תשל"ה (1975), ולכן אין הוא מספר על כל מה שעשתה הליגה אחרי שנה זו.

  סיפור הליגה להגנה יהודית בא על רקע מצבם של יהודי ארצות הברית ועל רקע המצב של ארצות הברית בכלל, ולכן הוא מקיף תחומים רבים: היסטוריה, יהדות, פוליטיקה, חברה, חיי היהודים בארצות הברית ועוד. תוך כדי קריאת ספר זה, הקורא ייתקל במונחים ובשמות רבים אשר אינם מוכרים לו, ולכן ראינו לנכון להסביר כאן כמה מונחים, תופעות ואירועים החוזרים על עצמם בספר:

הממסד היהודי — הכוונה ליהודים ולארגונים (מוסדות) שתפסו עמדות הנהגה בקהיליית היהודים בארצות הברית. רוב רובם של יהודים וארגונים אלה לא היו אורתודוקסיים ("דתיים"), והרב כהנא תקף אותם בספר בחריפות על כל השלילי שבהם: ההתבוללות, ההתעלמות מיהודים במצוקה, הפחדנות הגטואית, ההתרפסות בפני הגויים, ועוד. המוסדות הכלולים בכותרת זו הם, בין השאר:

* "בני ברית"

*  ADL (Anti-Defamation League)  — "הליגה נגד השמצה" (תנועת בת של "בני ברית")

*  American Jewish Congress (AJC)  — הקונגרס היהודי-אמריקאי

*  American Jewish Committee  — הוועד היהודי-אמריקאי

*  Union of American Hebrew Congregations (UAHC)  — ארגון רפורמי

*  United Synagogue of America (USA)  — ארגון קונסרבטיבי

* נשות הדסה

*  National Jewish Community Relations Advisory Council (NJCRAC)  — ארגון גג לארגונים היהודיים הגדולים

*  Synagogue Council of America (SCA)

*  Federation of Jewish Philanthropies

שיטת הכישורים, מכסות, אפליה מתקנת — "שיטת הכישורים" היא תרגום חופשי למונח  Merit System . זו היתה השיטה הנהוגה בארצות הברית לקבלת סטודנטים ועובדים — לפי התאמה, כלומר כישורים. אך ברבות הזמן, התערער האיזון במוסדות האקדמיים בין מספר הסטודנטים הלא-לבנים (בעיקר השחורים והפורטו-ריקנים) לבין מספר הסטודנטים הלבנים. במסגרת המאמצים לאפליה מתקנת, דהיינו המאמצים ליצור הזדמנויות למיעוטים להתקדם (הן בלימודים והן במקומות תעסוקה), הורדו דרישות הקבלה במטרה להקל עליהם להתקבל לקולג'ים ולאוניברסיטאות. שיטת המכסות היציעה לקבל סטודנטים ביחס לאחוז שהם מהווים בכלל האוכלוסיה. הדבר הזה הוריד באופן משמעותי את מספר היהודים המתקבלים למוסדות הלימוד ולמקומות עבודה, ובגלל פגיעה זו ביהודים הרב כהנא דיבר וכתב הרבה נגד ביטול שיטת הכישורים, נגד המכסות, ונגד אפליה מתקנת בכלל.

שחורים  (Blacks)  — הכוונה לכושים. בתקופת ה"התעוררות" שלהם (המאבק על שיוויון זכויות), הם החלו להעדיף את הכינוי  Blacks  על פני הכינוי  Negroes .

בולי חג המולד — צויין במספר מקומות בספר שהממסד היהודי "היה עסוק בבולי חג המולד". מה מסמלת הקביעה הזאת? הממסד היהודי תמך בעקרון הפרדת הדת מן המדינה, ולכן התנגד לעירוב סממנים דתיים בכל דבר המהווה סמל ממשלתי, מדיני, ועירוני. למשל, הממסד היהודי מחה בתקיפות כאשר ממשלת ארצות הברית הנפיקה בולים עם תמונות של חג המולד, או כאשר הוצב עץ אשוח של חג המולד על מדשאה של בניין עירייה. הרב כהנא לעג לממסד היהודי על שנאבק בלהט על נושאים כאלה, במקום להיאבק למען אינטרסים יהודיים. הרב התנגד למאבקים על הפרדת הדת מן המדינה גם משום שלדעתו דווקא אלה הביאו לאנטישמיות.

מלחמת ויאטנם — מלחמת ויאטנם החלה כאשר הקומוניסטים ניסו לכבוש את החלק של ויאטנם שעדיין לא היה קומונוסטי. המגמה של הקומוניסטים היתה להתפשט כמה שיותר, וארצות הברית התערבה במלחמה כדי למנוע זאת. תנועות שמאלניות בארצות הברית דרשו מהממשלה להוציא את צבאה מוויאטנם ולא להתערב במלחמה זרה על חשבון בניה, ויהודים רבים היו מאד מרכזיים בתנועות אלה. הליגה התנגדה לעמדת השמאל הנאבקת למען יציאת ארצות הברית מהמלחמה (ובכך מחלישה את כוחה של ארצות הברית במלחמה) משתי סיבות: 1) הסכנה למדינת ישראל — הקומוניזם המתפשט עלול להגיע גם למזרח התיכון. 2) אם היהודים מובילים את המאבק להחלשת עמדת ארצות הברית, היהודים יואשמו בסופו של דבר בתבוסת ארצות הברית בוויאטנם — בתקיעת סכין בגב האומה האמריקאית. (הרב כהנא כתב ספר על מלחמת ויאטנם מהמבט היהודי כבר בשנת תשכ"ז (1967) בשם  The Jewish Stake in Vietnam ).

בספר מוזכרים שמות של תנועות הקשורות למאבק נגד מלחמת ויאטנם, כמו הארגון  SNCC  —  Students Nonviolent Coordinating Committee  (בראשה עמד סטוקלי קרמיקל, שמסופר עליו בספר).

שביתת המורים — הליגה הוקמה זמן קצר לפני שביתת מורים גדולה במערכת החינוך הכללית של עיריית ניו-יורק. המניע לשביתה היה גילויי אנטישמיות חריפים מצד השחורים, שדרשו להוציא מורים ומנהלים יהודיים מהמערכת.

התנועות למען זכויות האזרח — בשנות השישים נושא זכויות האזרח  (Civil Rights)  היה מאד מפותח, כתוצאה מדרישות השחורים לשיוויון. יהודים רבים יצאו חלוצים במאבק למען השחורים המדוכאים, והרב כהנא תקף אותם ואת הארגונים היהודיים על כך שחשו לעזור לאחרים, אך לא דאגו לבני עמם הסובלים (יהודי ברית המועצות, יהודים עניים הגרים בשכונות קשות לא רחוק מהיהודים העשירים, ועוד). בספר מוזכרים לעיתים קרובות שמות של אנשים, של מקומות ושל תנועות שהפכו לסמל המאבק על שיוויון זכויות: אנג'לה דייויס (פעילה שחורה קיצונית, שהואשמה ברצח, בחטיפה ובשאר פעולות טרוריסטיות), אֶלדריג' קליבר (מנהיג שחור), ג'קסון, מיסיסיפּי וסֶלְמָה, אָלַבָּמָה (מקומות בדרום ארצות הברית שאליהם היגיעו יהודים רבים כדי לעזור לשחורים במאבקם) והתנועות למען השחורים:

 CORE – Congress of Racial Equality

NAACP – National Association for the Advancement of Colored People .

וושינגטון — בספר הכוונה היא תמיד לוושינגטון די.סי., מקום מושבם של בנייני הממשלה והבית הלבן (ואין הכוונה למדינת וושינגטון הנמצאת בצפון מערב ארה"ב).

מנהיגים יהודיים  (Jewish Leaders)  — הרב כהנא השתמש בתואר הזה לגבי אותם יהודים העומדים בראש המוסדות והארגונים ההנהגתיים בארצות הברית, לא משום שהוא חשב שהם ראויים להיות מנהיגי העם, אלא פשוט משום שזהו התואר שלהם. בהקשר לזה, יש לציין מהי כוונתו של הכינוי "מכובדים" ( Respectables ) החוזר על עצמו פעמים רבות בספר. הרב לעג לאותם "מנהיגים"-כביכול אשר הרגישו מידַי מכובדים מכדי למחות בצורה לא-מכובדת, או להתעסק עם יהודים פשוטים וכד'.

דטנט — לאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה "מלחמה קרה" בין ברית המועצות וארצות הברית. שתי המעצמות היו מעוניינות להפשיר את היחסים ביניהם, ולהגיע למצב של "דטנט" — מעין יחסים ידידותיים. כפי שמוסבר לעיתים קרובות בספר, הנשק העיקרי של הליגה נגד ברית המועצות היה איום על ה"דטנט" שהיה כה חשוב לברית המועצות.

העיתון ג'ואיש פרס — עיתון יהודי אורתודוקסי באנגלית בארצות הברית בו כתב הרב כהנא טור שבועי קבוע. בכמה מקומות בספר מובאים מאמרים או חלקי מאמרים שכתב בעיתון.

תוככי הערים — כאשר שכונות התחילו להידרדר, האמידים היו מתרחקים אל הפרברים, שכונות בקצות העיר, והשכונות הישנות שבמרכזי הערים הפכו לעיתים קרובות לשכונות עוני ופשע. לכן הרב כהנא כתב הרבה על יהודים עניים ומותקפים "בתוככי הערים".

בספר חוזרים על עצמם שמות של אזורים שהפכו לסמלים של יוקרה או ההפך.

דוגמאות לאזורים יוקרתיים:  Staten Island, Long Island, Great Neck .

דוגמאות לאזורים בעייתיים בעיר ניו-יורק:  Brownsville, Bedford-Stuyvesant . בעיר בוסטון —  Mattapan, Dorchester .

 F.B.I.  — שירותי החקירה והביטחון של ארצות הברית — קרוי בספר אף.בי.איי.  C.I.A.  — שירותי הביון של ארצות הברית — קרוי בספר סי.איי.איי.

הערות לגבי שיטת התרגום

ראביי, סינֶגוג — באנגלית ניתן התואר  Rabbi  למוסמך אורתודוקסי, קונסרבטיבי, או רפורמי. בתרגום העברי, ניתן התואר "רב" רק לרב אורתודוקסי, ואילו לאחרים, המתיימרים להיקרא  Rabbi  באנגלית, אך אינם שומרים תורה ומצוות, הצמדנו את התואר ראביי. לא תמיד היו לנו ידיעות מדוייקות על כל מי שנזכר בספר בתואר  Rabbi , ולכן קיים סיכוי קלוש שטעינו כאשר בחרנו לכנות אדם בתואר רב או ראביי. על כך אנו מבקשים סליחה מראש. המילה  Synagogue  תורגמה למילה "בית כנסת" כאשר היה מדובר בבית תפילה אורתודוקסי, ואילו כאשר היה מדובר במוסד לא-אורתודוקסי, כתבנו "סינגוג". (גם אם בית כנסת אורתודוקסי קיבל בטעות את התואר סינגוג, אין בכך כלום, כי המילה סינגוג היא התרגום המקובל גם לבית כנסת אורתודוקסי). המילה "טמפל" תמיד מתייחסת למוסד שאינו אורתודוקסי.

יהודי, ישראל — כאשר מופיעה בספר המילה  Jew  באחת מנטיותיה, היא יכולה להיות מתורגמת "יהודי" או "ישראל". בדרך כלל, השתמשנו במילה "יהודי", אך בפרקים הרעיוניים, השתמשנו במילה "ישראל" כאשר זו היתה יותר מתאימה.

תאריכים — במקור מובאים תאריכים לועזיים, אך בתרגום הובאו תאריכים עבריים. התאריכים הלועזיים הושארו בטקסט במקרה שלא "יבינו" את התאריך העברי. כאשר כתוב רק חודש ושנה (בלועזית במקור), הובא בתרגום החודש העברי המקביל לאותו חודש לועזי ויתכנו טעויות, מאחר שלא הופיע היום המדוייק של החודש. לא הובאו תאריכים עבריים בתאריכי העיתונים (בהערות, בדרך כלל), משום שתאריכים אלה באו לציין רק באיזה גיליון של העיתון נכתבו הדברים, ולא באו לציין זמנו של אירוע.

הערות השוליים — הערות אלה לא היו במקור, והוכנסו בתרגום. יש הערות שמוסיפות על הטקסט — מסבירות דברים לא ברורים או מוסיפות מידע, ויש הערות שבהן הורדו מהטקסט המקורי פרטים המכבידים על קריאה זורמת וחופשית, כגון תאריכים, שמות של עיתונים, שמות מקומות ושמות של כותבים.

כמובן, נעשו מירב המאמצים שלא לטעות בשום פרט בתרגום, אך אם בכל זאת נפגע מישהו כתוצאה מטעות כלשהי, על כך באה בקשת סליחה מראש. כדי לבדוק פרטים, מקורות או מונחים, ניתן להיעזר במקור באנגלית וברשימה הביבילוגרפית המופיעה בסוף הספר.

מרחשי הלב בזמן הכנת המהדורה העברית

  העבודה על התרגום היתה לימוד גדול. פרק אחר פרק מעורר הערכה לחכמתו העמוקה ולאומץ ליבו הנחוש של הרב כהנא. ככל שעובר הזמן, אנחנו מבינים יותר ויותר את כל מה שאמר ועשה הרב, ועד כמה היתה ראייתו ארוכת טווח.

  כמה מצמרר היה לעבוד על פרק העלייה בזמן שכולנו היינו עדים לקריסת בנייני התאומים בניו-יורק ולדרמות המתפתחות בעולם. כולנו מתפללים שהיהודים שבגלות יֵצאו ממנה בשלום. הרב כהנא עשה מאמצים עילאיים כדי שזה אכן מה שיהיה, ושלא יבוא עליהם אסון, חס ושלום. דבריו האחרונים של הרב לפני שנרצח היו על הצורך הדחוף בעלייה ארצה, וזה נשאר כאחת מצוואותיו החשובות ביותר.

המכון להוצאת כתבי הרב מאיר כהנא

בהנהלת משפחת הרב מאיר כהנא

כסלו תשס"ב