פירוש המכבי - דברים

דברים פרק י

פרק י

חוסר אמונה; א"י; מנהיג

(ו) ובני ישראל נסעו מבארוֹת בני יעקן מוסרה, שם מת אהרן ויקבר שם... כתב רש"י: "מה ענין זה [של מיתת אהרן] לכאן [מעשה העגל]? ועוד - וכי מבארות בני יעקן נסעו למוסרה? והלא ממוסרה באו לבני יעקן (במדבר לג:לא)...! ועוד... והלא בהר ההר מת [אהרן]... אלא אף זו מן התוכחה... כשמת אהרן... ונסתלקו ענני כבוד, ירֵאתם לכם ממלחמת מלך ערד, ונתתם ראש לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות... למוסרה, שם נלחמו בכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם...". ונראה שמה שכתוב לקמן (פסוק ח): "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמוֹד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה", מוסב על מה שעשו במלחמה נגד אחיהם במוסרה, ולא על מה שעשו במעשה העגל. שבעגל היתה התחלת הבחירה, ששם קידשו את השם על יחוד שמו ו"ידיעתו", וכאן קידשו את שמו בבטחון ועל א"י. ולכן ה"שכר" שלהם היה שלא קיבלו נחלה בא"י, אלא ה' הוא נחלתם והם בוטחים בו, וכן כל א"י היא נחלתם ולא רק חלק אחד. ולכן כתוב כאן (פסוק ט): "על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו, ה' הוא נחלתו...". וכתב רש"י (ח): "...שאף בזו לא טעו בה בני לוי, אלא עמדו באמונתם". ודוק ששבט לוי נבחר לעשות את הדבר הזה: א) לעמוד לפני ה', ב) לשרתו, ג) לברך בשמו.

מנהיג; מיתת צדיקים

 ...שם מת אהרן... כתב רש"י (ז): "וסמך משה תוכחה זו [של מיתת אהרן ונסיון בני ישראל לחזור למצרים] לשיבור הלוחות, לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות".

א"י; עם ישראל

(יא) ...קום לך למסע לפני העם ויבוֹאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבוֹתם, לתת להם.

מושגים: בחירה חופשית

(יב) ...מה ה' אלקיך שוֹאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך. רש"י מביא: "ורבותינו דרשו מכאן (ברכות לג:): הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

מושגים; יראת ה'; אמונה

(יב-יג) ועתה ישראל, מה ה' אלקיך שוֹאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אוֹתו, ולעבוֹד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמוֹר את מצווֹת ה' ואת חֻקוֹתיו אשר אנכי מצוך היום, לטוב לך. אלה הם המטרה והאמצעים של ישראל: ראשית כל, ליראה את ה', כלומר, "לדעת" את ה' ולהכיר שהוא הבורא והכל יכול והיודע האמיתי. ודבר זה בא בהתבוננות בגדולתו, כמו שכתב הספורנו (יב): "'כי אם ליראה' - וזה תעשה בהתבוננך באופן שתדע גודלו". ואז, כאשר תדע את ה', ותירא אותו, ותאמין בו, ותקבל עליך את עול מלכותו, אז תלך בדרכיו, כלומר, תלמד ותלך במושגים וברעיונות שלו, ומזה תבין את האמת והטוב שבו, ותאהב אותו. כך כתב הספורנו: "'ולאהבה אותו' - וזה תשיג בהתבוננך אל דרכי טובו". ותבינו שהמצוות הן האמצעים להגיע לטוב ולאמת, ואז תשמרו אותם.

ידעתי את ה'

(יד) הן, לה' אלקיך השמים ושמי השמים, הארץ וכל אשר בה.

עם ישראל

(יד-טו) הן, לה' אלקיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה, רק באבוֹתֶך חשק ה' לאהבה אותם, ויבחר בזרעם אחריהם, בכם, מכל העמים, כיום הזה. כתב רש"י (יד): "הכל [הכל של ה']. אעפ"כ, רק באבותיך חשק ה' מן הכל". וכתב בעל הטורים (יד): "'הארץ וכל אשר בה', וסמיך ליה 'רק באבותיך'. לומר, שהארץ וכל אשר בה לא נבראת אלא בזכות האבות".

אמונה

הגדלות של אברהם היתה שהיה נאמן, כמו שכתוב (נחמיה ט:ז-ח): "ושמת שמו אברהם, ומצאת את לבבו נאמן לפניך".

מושגים

(יז) ...אשר לא ישא פנים ולא יקח שוֹחד. כתב הרמב"ן: "שאפילו חסיד גמור שיעבור עבירה, לא יקח ממנו מצוה ממצוותיו בשוחד לכפר לו. אבל יענישהו על חטאיו ויגמול לו ככל טובותיו". וכן כתב הספורנו: "...כאומרם ז"ל (עי' סוטה כא.): שאין מצוה מכבה עבירה".

ידעתי את ה'; עם ישראל

(יז-יט) כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלהים ואדוֹני האדוֹנים, הא-ל הגדוֹל הגבוֹר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוֹחד, עוֹשֹה משפט יתום ואלמנה, ואוֹהב גר לתת לו לחם ושמלה; ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים. כתב רש"י (יח): "הרי גבורה, ואצל גבורתו אתה מוצא ענוותנותו". וכתב הרמב"ן (טז): "'ולא יקח שוחד' מעשיריהם בריבם עם דל, כי הוא עושה משפט יתום ואלמנה מן הגדולים...".

מושגים

(יט) ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. פירש רש"י: "מום שבך אל תאמר לחברך".

מושגים; אמונה

(כ) את ה' אלקיך תירא, אוֹתו תעבוֹד, ובו תדבק, ובשמו תִשָבֵעַ. ראשית כל יראת ה', ידיעת ה', וקבלת עול מלכות שמים; ואח"כ - עבודתו.

מנהיג

את ה' אלקיך תירא, אתו תעבד ובו תדבק, ובשמו תשבע. כתב רש"י: "ולאחר שיהיו בך כל המדות הללו, אז בשמו תשבע". רק אחרי שלמנהיג עצמו יש המדות הללו, רק אז יוכל לדבר בשם ה'.

קידוש השם; ידעתי את ה'

הוא תהלתך והוא אלקיך, אשר עשה אתך את הגדוֹלוֹת ואת הנוראוֹת האלה אשר ראו עיניך. ואם כן, שמו קשור בך, וקידושך הוא קידושו, וחילולך הוא חילולו.