מעל בימת הכנסת

נאום בעת הודעת הממשלה על מעשה הרצח בכרמיזן הפגיעה באוטובוס בירושלים ע"י דוד בן שימול

נאום בעת הודעת הממשלה על מעשה הרצח בכרמיזן הפגיעה באוטובוס בירושלים ע"י דוד בן שימול
תשרי תשמ"ה (30.10.84)

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת נכבדים, "כי ימצא חלל באדמה - - - לא נודע מי הכהו" - הלכה, מצווה בתורה. כשמוצאים גופה של יהודי שנרצח ולא יודעים מי היכהו - מביאים את זקני העיר הקרובה, "וענו ואמר: ידינו לא שפכה את הדם הזה".
שואלים חז"ל: וכי מישהו חשד בהם, בזקני העיר, שהם שפכו דם יהודי? ועונים: הם חייבים לקום ולהצהיר שהם עשו הכול כדי להבטיח, ששום סכנה לא תגיע ליהודי הזה.

הממשלה הזאת אינה יכולה להגיד: ידינו לא שפכו את הדם הזה. היא שותפה לשפיכת דמם של יהודים.

צ'רלי ביטון (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
---------------------------------------------
משוגע, חולה רוח.

היו"ר ש' הלל:
-------------
לא, סליחה, חבר הכנסת צ'רלי ביטון, אני מבקש ממך שלא להתגרות. תן לי את הרשות לנהל את הישיבה הזאת. הנושא יותר מדי מכובד מכדי לעשות פה משחקי מלים ושעשועי הגדרות.

צ'רלי ביטון (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
---------------------------------------------
משוגע.


היו"ר ש' הלל:
-------------
סליחה, חבר הכנסת פנחס גולדשטיין. חבר הכנסת צ'רלי ביטון קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. אני מציע לך שלא להתווכח.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
הממשלה הזאת הפקירה יהודים ביהודה ובשומרון - - -

צ'רלי ביטון (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
---------------------------------------------
משוגע, חולה.

היו"ר ש' הלל:
-------------
אבקש ממך לצאת. סליחה, עוד לא. אם אתה רוצה - אבקש ממך לצאת, כי אקרא אותך לסדר בפעם השלישית.

צ'רלי ביטון (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
---------------------------------------------
האם אתה רוצה שאני אצא?

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
לא, צ'רלי, שב.

היו"ר ש' הלל:
-------------
סליחה, מי שואל אותך? אתה לא מנהל פה את הישיבה, חכה עד שאני אגמור.

חבר הכנסת צ'רלי ביטון, אני מבקש ממך לשמור על השקט, למען כבודך וכבודה של הכנסת.

חבר הכנסת כהנא, בבקשה להמשיך.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
הממשלה הזאת כובלת את הצבא, את מג"ב - משמר הגבול - ואינה נותנת להם לטפל באוכלוסייה הערבית העוינת כפי שצריך. משום כך נשפך דם יהודי.

ישבתי כאן משעה ארבע ושמעתי גינויים - אחד בפה, אחד בחצי-פה, אחד בלב, אחד בבר-לב. שמענו את קו בר-לב החדש: ההתקפה היתה גזענית, כאילו אותם אנשים שעשו מה שעשו לא היו עושים זאת לו הרוצחים של היהודים היו שבדים. קו בר-לב. אנחנו עושים את הכול, לא בדיוק מאה אחוז. לא בדיוק מאה אחוז.

אדוני השר, אני אגיד לך מה פירוש המלים "לא בדיוק מאה אחוז". יהושע סלומה, יעקב צימרמן, אלי הזאב, צבי גלאט, גרשון קליין, שמואל מרמלשטיין, חנן קרוטהיימר, אורי והדסה ברק, אהרן גרוס, דוד רוזנפלד, אסתר אוחנה ועוד ועוד. לא בדיוק מאה אחוז. ספר זאת למשפחות.

מתתיהו פלד (הרשימה המתקדמת לשלום):
----------------------------------
המשפחות מינו אותך לדבר בשמן?

מאיר כהן-אבידב (הליכוד):
------------------------
- - - קיבלנו רשות מההורים לדבר בשמם.

היו"ר ש' הלל:
-------------
חבר הכנסת מאיר כהן-אבידב, אני חושב שזה לא נאה שפונה אליך היושב-ראש, מי כמוך צריך לדעת את זה - - - כאשר יושב-ראש פונה, נא להפסיק ולהקשיב. אני מבקש מכם בכל לשון של בקשה, הנושא חשוב מדי מכדי שכל אחד ייתן דרור ללשונו לומר מה שעל לבו.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
למעשה, אותה גאונות של קו בר-לב החדש שמענו, כאשר אחרי רצח שישה יהודים בחברון הוא התבטא, שאילו לא היו שם לא היו נרצחים.

שמענו את ר"צ. אנו רצים והם רצים. אנו רצים לחיי עולם הבא והם רצים לבאר שחת. שנאמר: "ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בה'".


מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
ב-‎15 באפריל ‎1936 עצרו ערבים כמה מכוניות על כביש שכם-טול-כרם, הרגו שני יהודים, פצעו שניים נוספים. כך הוחל בכשנתיים של טרור, בלי כהנא, של חורבן ושל רצח, המאורעות של ‎1936, 1937 ו-‎1938. נסעתי באזור ירושלים וראיתי מקום בשם רמת-רזיאל. שאלתי, מי הוא רזיאל, אמרו לי, יהודי גדול, גיבור, הנציחו את שמו.
טיילתי במזרח-תלפיות בירושלים, ראיתי שם רחוב רזיאל. שאלתי, אותו גיבור? - כן.
אותו גיבור? כן, אותו גיבור. פתחתי סניף בנתניה ברחוב, כן, רזיאל. שאלתי, זה הוא? כן. מי היה הרזיאל הזה? מי היה הרזיאל הזה, גיבור האומה של המשפחה הלוחמת?

אני רוצה להסביר לכם איך אדם בישראל הופך לגיבור. מה היתה גבורתו של דוד רזיאל? - ב-‎26 באוגוסט ‎1938 בשוק הערבי ביפו, שוק דיר-אל-סלם, הונח מוקש על-ידי חבר של הארגון של דוד רזיאל. נהרגו ‎21 ערבים ו-‎35 נפצעו. ב-‎27 בפברואר ‎1939, היום השחור, התפוצצו בחיפה מוקשים ונהרגו ‎27 ערבים. אותו בוקר בירושלים - עוד פצצות, נהרגו שישה. בתל-אביב - עוד פצצות, שלושה ערבים.

היו"ר ש' הלל:
-------------
אני מקווה, חבר הכנסת מאיר כהנא, שאתה מגיע למועדים של ימינו, כי הזמן שלך הולך ומסתיים.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
בסדר. מישהו אמר מייד: זה היה לפני קום המדינה. אם כן, כבר הפכנו את הוויכוח מוויכוח מוסרי לשאלה, האם מותר לממשלה לנקוט אותם צעדים. זה כבר לא עניין האם זה יפה, נאה ויאה או מוסרי, זאת רק שאלה, האם אני עושה את זה או השר עושה את זה. אם אכן יש עניין של מדינה, חבל ששר החוץ לא נמצא פה, שיסביר לנו איך אנשי לח"י טיפלו בברנדוט בספטמבר ‎1948, ארבעה חודשים לאחר קום המדינה.

גאולה כהן (התחיה-צמת):
----------------------
בירושלים עדיין לא שלטה ממשלת ישראל, היא היתה שטח שהוכרז בין-לאומי. יש הבדל בין מדינה ששם רק הממשלה פועלת לבין - - -


מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
השאלה איננה האם להשוות ערבים ליהודים, השאלה היא האם המדינה היהודית, וזאת היא מדינת ישראל, המדינה היהודית - - -

אלעזר גרנות (מפ"ם):
-------------------
מדינת היהודים.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אני אצטט לך את מגילת העצמאות, אדוני: "אנו מכריזים בזאת על מדינה יהודית".
גמרנו עם הדוקומנט הזה. מדינה יהודית, אין השוואה, אבל זאת הבעיה, ערבים רוצים לחסל את המדינה היהודית ואנחנו נותנים להם, אנחנו הולכים לקראת התאבדות. אם כבר מדובר - ושמעתי את כל הציטוטים מהרבנים ומהרבנית, איפה היא, שולי, ציטוטים מהיהדות. אם כן, מה אומרת היהדות? אני רוצה לסיים בציטוטים מהיהדות.

היו"ר ש' הלל:
-------------
אבל לא הכול.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
לא, כאשר יהיה הדיון על חוק הגזענות, אצטט הכול.

היו"ר ש' הלל:
-------------
עכשיו, רק קטעים נבחרים.

יוסי שריד (התנועה לזכויות האזרח ולשלום):
----------------------------------------
- - -

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
הנה השריד הגיע. הציטוט הראשון, מלחמה עם עוג: "ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד". ציטוטים, ציטוטים.

היו"ר ש' הלל:
-------------
לא לכל אחד מחברי הכנסת, אני מקווה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
לא, לא.

חייקה גרוסמן (מפ"ם):
--------------------
- - -

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אילו הייתי אני בממשלה, שום ערבי לא היה נהרג, כי שום ערבי לא היה פה.

אני מסיים עם הציטוט, פסוק מדברים: "כי תצא למלחמה על אויביך". אומרים חז"ל - חס ושלום, לא כהנא - "מה הוא על אויביך? אמר הקדוש-ברוך-הוא", סיעה של הקדוש-ברוך-הוא, "צאו עליהם כאויבים, כשם שאינם מרחמים עליכם כך אתם לא תרחמו עליהם".

משל לרועה שהיה רועה צאנו ביער. מצא גור אחד של זאב וחמל עליו והיה מיניקו מן העזים. בא בעל מלאכתו - המעסיק שלו - ואמר לו: הרוג אותו, לא תחוס עליו ולא תהא תקלה לצאן. ולא שמע אליו, כי מסתבר שהוא היה איש ר"צ.

היו"ר ש' הלל:
-------------
בלי פרשנות בבקשה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
קצת מזה אני חייב, אני בכל זאת רב.

כיוון שגדל - היה רואה כבש והורגו, גדי - ואוכלו. אמר לו בעל המלאכה, המעסיק: לא אמרתי לך לא תחוס? כך אמר להם משה: אם אתם חסים עליהם - והיה אשר תותירו מהם לשכים - לקוצים - בעיניכם. יהודים, כל המרחם על האכזר - סופו להיות אכזר.