מעל בימת הכנסת

נאום בעת הצעה לסדר היום בענין לשכת היועץ לעניני ערבים כסלו תשמ"ה (28.11.84)

נאום בעת הצעה לסדר היום בענין לשכת היועץ לעניני ערבים
כסלו תשמ"ה (28.11.84)

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כבוד סגן היושב-ראש, כנסת נכבדה, נושא לשכת היועץ לענייני ערבים, שהוא חלק של הנושא הכולל של ערביי ישראל, הוא נושא כה חמור - במיוחד לאור פרשת דראושה -
שלא די בהעברת ההצעה למליאה, ועל אחת כמה וכמה שאין להוריד אותה מסדר-היום. אנו חייבים לדון בהצעה הזאת דיון יסודי, וזה אפשרי רק בוועדה המתאימה. והדיון הזה חייב להיות בנושא הכולל: ערביי ישראל וקשריהם למדינה היהודית ולאש"ף.

כי הרי פרשת דראושה כוללת דווקא את השאלה של לשכת היועץ לענייני ערבים ואת שאלת ערביי ישראל. חבר הכנסת נוסע לא לאום-אל-פחם, אלא ליעד הרבה יותר מסוכן לעם ישראל. איפה שר המשטרה בר הלב? איפה ההצהרה הרועמת: לא ניתן לכהנא - סליחה, לדראושה - להגיע? חבר הכנסת נוסע לנסיעה האמורה לעודד את אויבינו, לחזק את שונאינו - ואיפה עדנה? איפה עדנה, שתקרא בזעם לחוק המגביל את תנועתו של כהנא, סליחה, דראושה? אוי עדנה, זקנת, אחרי בלותי היית לי לעדנה.

חבר הכנסת נוסע ללחוץ את ידו של רב הטבחים, של שונא ישראל - ערפאת, יימח שמו וזכרו. איפה יושב-ראש הכנסת, זה שמסוגל להתעלות על הנייטרליות שלו ולתקוף בשצף קצף את כהנא בכתב ובעל-פה; זה שלקח על עצמו לפסול חוקים של תנועת כ"ך ובכך הפך את הכנסת לבית פרטי - "בית הלל". זה שקורא לחוקים דרקוניים נגד כהנא, נשמע הבוקר די שליו, כאשר דיבר על חבר הכנסת דראושה. "אם יטען שנסע בתוקף תפקידו כחבר הכנסת, נצטרך לשקול - - -" - איזו גמישות, איזו סבלנות, איזו סובלנות. אולי גם כהנא אמר מה שאמר בתוקף תפקידו כחבר הכנסת? על זה לא דיבר יושב-ראש הכנסת. על זה הפך הלל לשמאי.

חבר הכנסת נוסע למדינה עוינת, לנאום בפני אויבינו המושבעים, איפה חבר הכנסת רייסר בוועדת כהנא, סליחה, ועדת דראושה שלו? איפה הטבלה של חבר הכנסת מיקי איתן להשוות את כהנא, סליחה, דראושה, לנאצי?

חבר הכנסת נוסע לרבת-עמון לכנס אש"ף, ועת הזמיר לא הגיע. נגד עיתון רוסי אומלל, שכבר פשט את הרגל, ונגד העורך שלו, שהוא מסכן עוד יותר, ממהר להגיש הפרופסור הנכבד היועץ המשפטי כתב אישום על סכנה איומה לעם ישראל. מאמר זה שיבח את המכבים של ימינו. עת הזמיר ממהר להגיע לחבר הכנסת כהנא ולבשר על אותה סכנה איומה, והמשטרה, המחלקה לפשעים חמורים, חמורים מאוד, באה לבזות את עצמה ולחקור אותו. אבל כאשר חבר הכנסת נוסע לכנס של טרוריסטים, ובכך מעודד אותם ונותן להם לגיטימציה - עדיין אין תגובה מפרקליטו של עם ישראל. אני חושש שהוא יטפל בחבר הכנסת דראושה בדיוק כפי שטיפל בעורך העיתון הפורנוגרפי, שנסע לביירות בעיצומה של המלחמה והתחבק עם ערפאת, יימח שמו וזכרו. הפרופסור זמיר פסק אז שאין עניין ציבורי להעמיד אותו לדין. אכן, עת הזמיר מגיע כאשר ובאשר הוא רוצה.

חברי הכנסת, מה שעשה חבר הכנסת דראושה הוא בגידה, בגידה - לא פחות. נכללת בתוך נסיעתו אותה עבירה שמנסים השמאלנים, המתייוונים והמתגויים, שמנסה השרידיזם
"להלביש" על כהנא. אם נסיעה לכנס של טרוריסטים, נאום לפניהם, לחיצת ידיהם וצילום תמונות במחיצתם לא יהוו שבח ועידוד לטרור - אזי אין משמעות למושג בגידה כלל וכלל.

ובכן, על הכנסת להסיר את חסינותו של חבר הכנסת דראושה, כדי שעת הזמיר תגיע גם אליו. כמו כן, על הכנסת להסיר את חסינותם של חברי הכנסת מיעארי ופלד ולהעמידם לדין על מסר הברכה ששלחו לטרוריסטים, שבו אמרו, ואני מצטט: "המושב הבליט את הלגיטימיות של ההנהגה הפלשתינית" - משמע אש"ף. זאת ברכה של לגיטימציה לטרוריסטים; שבח, תהילה ועידוד לטרור. כמו כן, אני קורא להעמיד לדין את הישראלים שנסעו לכנס הרוצחים וכן את איש הפורנוגרפיה שנסע לביירות לפני כשנתיים.

והיותר חמור - אני קובע חד-משמעית, שאינני מאמין לחבר הכנסת ותד שהכחיש וכאילו לא ידע על כוונת דראושה לנסוע. אני חושב שהוא משקר. כן, יש לחקור ולדרוש היטב האם ידו של המערך או אנשים שבתוכו לא היתה בפרשה הזאת. אם ייווכח שאכן ידם בחשה בקדרה, אזי על כל יתר חברי הממשלה - ובתחילה אלה מהליכוד - לקום, לצאת, ולתת לממשלה האומללה הזאת ליפול.

אני מסיים בחמור מכול: שנים על גבי שנים שמענו ממומחים מכובדים, דווקא מלשכת היועץ לענייני ערבים, על המושגים המטומטמים "ערבים מתונים" ו"ערבים קיצונים". רבותי, לית מאן דפליג, שחבר הכנסת דראושה נחשב לערבי מתון. הוא לא חשב מעולם להצטרף לקיצונים טובי וזיאד, ובהחלט לא ביקש למצוא את עצמו במחיצתו של מיעארי. מכל מקום, בנסיעתו זו הבין ה"מתון" את הרמז הלא-דק מצד האזרחים הערבים בישראל: אש"ף הוא נציגו של העם הפלשתינאי. ובכן, גם הוא החליט לקפוץ לעגלת העתיד- אש"ף. למעשה, אין הבדל בין מתון לקיצוני, כולם בסופו של דבר הם אש"ף.

עוד מלה - ראש השרידיזם, יוסי, כינה לפני כמה דקות את דראושה "ערבי פלשתינאי ואזרח ישראלי". זה נכון. אין ניגוד בין שני המונחים האלה. אבל ערבי פלשתינאי מתקשה מאוד מאוד לקבל בשלווה מדינה יהודית, שקמה על האדמות שהוא מכירן כפלשתין. וערבי פלשתינאי, שהוא אינו יהודי, לא יקבל שהמדינה תישאר מדינה יהודית, אם חס ושלום יהיה פה רוב ערבי. בסופו של דבר, כפי שהיהודי, להוציא את אנשי השרידיזם, החולים והאנטישמים, מזדהה בראש ובראשונה עם עמו - העם היהודי, כך מזדהה הערבי הפלשתינאי בראש ובראשונה עם עמו - העם הערבי. מי חכם ויבן אלה.

אני מציע לדון בנושא הכולל הזה בוועדה המתאימה.