מעל בימת הכנסת

הצעה לסדר יום בענין חילול שבת בפרהסיה ע"י שרי ממשלת ישראל טבת תשמ"ה (31.12.84)

הצעה לסדר יום בענין חילול שבת בפרהסיה ע"י שרי ממשלת ישראל
טבת תשמ"ה (31.12.84)

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כ-‎2500 שנה עמד כאן, בעיר הזאת, יהודי וקרא לעם מתמוטט ומפחד, לעם שכבר איבד את חלק הארי של ארצו ואחיו, שלא ידע מה ילד יום, וכך אמר: "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג, לקדוש ה' מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר". שמו של היהודי הזה היה ישעיהו, ישעיהו הנביא. הוא דיבר והעם לא האזין, הוא השמיע והם לא שמעו, ועד היום הזה קולו זועק: "שמעו דבר ה' קציני סדם", ועד היום הזה הקצינים-השרים אינם שומעים.

חברי הכנסת, באוקטובר השנה יצאו שני שרי הממשלה, יצחק נבון, שהיה גם נשיא המדינה, וגד יעקבי, להפליג ביכטה מפוארת מאילת לכיוון טבה, בעיצומו של יום השבת, תוך חילול שבת בפרהסיה ולעיני קהל צופים - עריכת ההפלגה של מפלגת המערך.

לא לחינם התברכנו בממשלת אחדות לאומית. החודש נסע ממלא-מקומו של ראש הממשלה מר שמיר לוונצואלה, וביום השבת נח ויינפש בטיול חגיגי בג'ונגלים, כלפי עם ועדה וחיות.

כמו כן, בחודש הזה שבת שר המסחר ממסחרו והלך למירוץ סוסים בשבת קודש ואף הימר קצת דמי חולין. וקול הנביא נשמע: "ואת שבתתי חללו מאד". ארבעת השרים של כנסת ישראל, של העם הקדוש, הנבחר והעליון.

חברי הכנסת, אילו היה מדובר ביהודים פשוטים, פרטיים, גם בכך היה די לזעזע את עולמו של הקדוש ברוך הוא, שהרי כנגדו אמרו חז"ל במכילתא: "כל מי שמחלל את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שלא ברא עולמו לשישה ימים ולא נח בשביעי".
והלוא די לנו בחילול השבת הנורא שמתפשט היום בקרב העם בהשראת ראשי ערים מתייוונים ומתגויים. בתל-אביב שולט להט החרב המתהפכת, ההורס לא רק בתים בכפר-שלם, כי אם ערכים של שבת בכיכר-דיזנגוף. בפתח-תקווה קם הר תבורי למלחמה נגד השבת והיה פתח תקווה לעמק עכור.

ובכן, די בזה שיהודים שאינם בדרג בכיר מחללים את השבת ואת קדושת עם ישראל, ובכך מביאים על העם ועל המדינה חורבן, חס ושלום, וכמו שכתוב: "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת".

אך חמור חמורתיים, חמור פי אלף, מעוות שלא יוכל לתקון, כאשר שרים בישראל, בלי בושה, בלי לחשוב על ההשלכות ובלי אחריות ממלכתית, מזלזלים בשבת ששמרה את עם ישראל במשך דורות ומאות.

שר בישראל איננו איש פרטי. ברגע שהוא מקבל על עצמו את התואר ואת הכבוד, הוא גם מקבל על עצמו את העול ואת האחריות. הוא יוצא מתוך רשות היחיד לזרקורי רשות הרבים. הוא שייך לעם ישראל, הוא מייצג את עם ישראל. וארבעת הבנים האלה, הנבון הלא כל כך חכם, היעקבי שלא איש תם ויושב אוהלים הוא, והשניים שלא ידעו להשכיל ולשאול: מה זאת עשינו? - אלה הכפישו את שמו של עם ישראל.

בשבת כתוב "זכור ושמור", ואם שר אינו מסוגל לשמור את השבת, לפחות שיזכור אותה ויזכור את האחריות שלו כשר וכנציג העם כלפיה.

חברי הכנסת, אל נא תזלזלו בשבת ואל נא תזלזלו בהשלכות חילולה. העולם אינו הפקר. זה שאמר והיה העולם ואשר ציווה לנו "אך את שבתתי תשמרו" לא יוותר על חילולה. "כל האומר שהקדוש ברוך הוא ותרן הוא, יוותרו חייו" - אמרו חכמינו זיכרונם לברכה. קיים בעולם שכר ועונש, לא אלמן ישראל. "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", וה"מה יהיה" של העם הזה תלוי אך ורק בשמירתו את קודשי ישראל.

לפני זמן קצר קמו שלושה חברי הכנסת של השמאל נגד חבר הכנסת בן-שלמה, שאמר מה שאמר לגבי ההפקרות בצה"ל. אני לא הייתי אומר מה שהוא אמר. אינני יודע אם הפריצות בצה"ל היא הסיבה לבכייה לדורות בלבנון. כל פריקת עול שמים, כל חילול קודשי ישראל ממיטים עלינו את האסון הכללי - -

מתתיהו פלד (הרשימה המתקדמת לשלום):
----------------------------------
אינך יודע איך נראה צה"ל.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
איש אש"ף, שתוק.

היו"ר ש' הלל:
-------------
סליחה, חבר הכנסת כהנא, אני מבקש ממך, גם כשאתה רוצה להגיב, מותר ורצוי להישאר במסגרת המקובל בכנסת. בבקשה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כל פריקת עול שמים ממיטה עלינו את האסון הכללי של היום. זה שמאסנו בקודשי ישראל כולם, גם פריצות, גם שבת, גם כשרות וגם זה - הילדים של מרים. מרים גרה בבק'ה-אל-גרבייה. היא יהודייה. הילדים האלה יהודים? הם לא יהודים, הם ערבים.
יהודים, זו זוועה. והלוא על דבר כזה הקדוש ברוך הוא יביא עלינו גם את הנקמה.

כלל גדול קבעה היהדות, כשהיא קשרה את ייעודו של עם ישראל - הכישלון והניצחון, היגון והשמחה - בדבקותו באלוקי ישראל ובמצוותיו. כשאין ישראל עושים רצונו של מקום, הפסוק באיכה אומר: "וילכו בלא כח בפני רודף". אבל כשישראל עושים רצונו של מקום, הם מוסיפיו כוח וגבורה, שנאמר: "באלוקים נעשה חיל".

ארבעת השרים שמעדו, שחיללו את השבת בפרהסיה, גרמו לעם ישראל נזק שאין לשערו. הם הדליקו שרפה בציון, כי הרי קם עוד יהודי בעיר הזאת ושמו ירמיהו והזהיר את העם לאמור: "ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת - - - והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה".

חברי הכנסת, הביטו וראו את המידה כנגד מידה. עם שאיבד את כבודו כלפי קודשי ישראל מאבד בהכרח גם את הכבוד העצמי שלו. השבוע ראינו אותו חוסר שמץ של כבוד כלפי עצמנו, כאשר הממשלה נתנה לגויים - אויבים, שונאי ישראל, ה"ירוקים" - להיכנס לארץ ולירוק בפנינו. האין זו הסיבה - חוסר הכבוד העצמי - שבשבוע שעבר ישבנו מחוסרי אונים, כאשר חברת הכנסת כהן נהדפה על-ידי שונא ישראל תופיק טובי ואיש לא העז להגיב?

רוני מילוא (הליכוד):
--------------------
חבר הכנסת תופיק טובי מחלל שבת...

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
וחבל שלבושתנו הוא יושב בבית הזה. חבל שלא הייתי פה באותו יום.
אני מסיים. חברי הכנסת, אני מציע לדון במליאה בשאלה של חילול שבת וקודשי ישראל בפרהסיה על-ידי שרי הממשלה, כי הרי אנו מצווים לכבות את השרפה.