מעל בימת הכנסת

נאום בעת הודעת הממשלה על ההסכם לייצוב המשק, עסקת חבילה ב', חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שבט תשמ"ה (28.1.85)

נאום בעת הודעת הממשלה על ההסכם לייצוב המשק, עסקת חבילה ב', חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים
שבט תשמ"ה (28.1.85)


מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עסקת החבילה הזאת היא כעין מזכרת גן-עדן: "ותפקחנה עיני שניהם, וידעו כי עירמם הם, ויתפרו עלה תאנה". המשק מתמוטט, המדינה עומדת בפני אסון כלכלי, העם עומד עירום ועריה מול הסערה הנוראה, והממשלה תופרת לו עלה תאנה.

עסקת חבילה, כל כוחה הוא להרויח זמן, ואחריו - המבול. אין שום ניסיון להתמודד עם השאלות האמיתיות והקשות, שהן שורש הבעיה: קיצוץ רציני וכואב בתקציב; קץ להפסד מטבע-חוץ; הפסקת זרימת הכספים, שהפכה למבול המאיים לשטוף את כולנו; הקטנת החוב הלאומי האיום; נכונות לעמוד מול חמדנות המעסיקים וההסתדרות גם יחד.
דרוש אומץ פוליטי, כוח מדיני, הגינות ממשלתית להפסיק את הרמאות, לשים קץ להונאת הציבור והמדינה. אך קל יותר לתפור בגד של עלה תאנה, בגד הבוגד באמת, מעיל המועל בעתידו של הציבור.

קל יותר לנסוע לוושינגטון, לדוד שמואל, לבקש ממנו בעזות מצח לפרנסנו. חוסר בושה להושיט לגוי את היד ולמלמל: פותח את ידיך ומשביע לכל ממשלת ישראל רצון.

דווקא התרפסות זאת מביאה אותי לנקודה נוספת, המבטיחה לסכל את הניסיון האומלל הזה.

הבית הזה עוד לא זכה להבין, שהעולם הזה אינו ספינה המפליגה בלי קברניט, שיש עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשינו בספר נכתבים. הבית הזה עוד לא תפס את הפרינציפ היסודי שמוביל את עם ישראל, שקובע את עתידו, שגוזר עליו את ה"מה יהיה" שלו.
"והיה אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך - - - יצו השם אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר השם אלוקיך נתן לך".

חברי הכנסת, זו עסקת חבילה אמיתית, היהודית. העם מקבל על עצמו את חבילת המצוות, והקדוש ברוך הוא מבטיח עסקה משגשגת וברוכה.

ואם לא, התוצאות כבר מובטחות. אם הבית הזה, אם המדינה הזאת, אם העם הזה, ימשיך להיות גוי מתיוון הפונה עורף לעול מלכות שמים, המבזה את הקודשים, קודשי ישראל, הנושא עיניו לוושינגטון, מהגוי יבוא עזרנו, "אזי ישלח השם בך את המארה בכל משלח ידך, מרוע מעלליך אשר עזבתני".

לא ניתן להפריד בין הקדוש ברוך הוא למדינה, בין הקדוש ברוך הוא לכלכלה, בין הקדוש ברוך הוא למעשי ידינו. יהודים, אנו עומדים היום בפני קטסטרופה כלכלית, לגזר-דין של שופט השופטים, המידה כנגד מידה. רק עסקת-נפש תבטיח את הצלחת עסקת המשק. ומי חכם ויבן אלה.

יותר מזה, בתלמוד בברכות נאמר: "כי מטי רבן גמליאל לביתיה דרבי יהושע", כאשר הוא הגיע לביתו של רבי יהושע, "חזינו לאשיתא בביתי דמשחרן", הוא ראה את כותלי ביתו שהם שחורים. אמר: "מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה. אמר לו: אוי לו לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים, במה הם מתפרנסים, במה הם ניזונים".

בעיה הכי נוראה, הפשע הכי חמור הוא האבטלה האיומה שהולכת וגודלת, המתפשטת כסרטן מזעזע בקרב היהודים. והבית הזה, והממשלה הזאת, מנהיגי העם ונציגיו לא מוכנים לאזור אומץ ולקיים את האחריות היסודית של ממשלה יהודית כלפי אזרחיה היהודיים, דהיינו, פרנסה ועבודה יהודית. אוי לו לדור שפרנסיו אינם יודעים בצערם של בני דורם.

אביא קטעים מן העיתונות. בירוחם אומר מזכיר מועצת הפועלים: המצב עכשיו הוא על סף פיצוץ. מדברים בגלוי על החזרת תעודות הזיהוי ופנקסי המילואים, ירידה מן הארץ, הצטרפות למיסיון. אני פוחד שנאבד את השליטה בתושבים. זה מביא את ראש מועצת ירוחם לומר: אל תביאו לירוחם עולים מאפריקה; עולים מאפריקה יהודים, יהודים. אור-עקיבא: מובטל בכל משפחה; ‎20% רשמי, וכמה באמת; בקיסריה משחקים גולף, באור-עקיבא יהודים לא עובדים, אבל במפעל הגדול באור-עקיבא, שטיחי כרמל, עובדים ‎80% ערבים. בבית-שאן - ציטוטים מן העיתון: יש לי אח חכם, רק השתחרר מהצבא, עזב את בית-שאן, לא חיכה יום. ראש המועצה: אם לא תופשר ההקפאה, תהיה התמוטטות. וכהנה וכהנה.

האם עסקת החבילה תפתור את הבעיה, את הפשע שחייל יהודי משוחרר, שנתן שלוש שנים מחייו למדינה, אין לו עבודה? האם היא תחסל את הזוועה של יהודים מובטלים, כאשר כל בוקר מגיעים מהשטחים יותר מ-‎000,90 אנשים, נוכרים, לתפוס עבודה? והיכן הקביעה היהודית, התלמודית, התורנית: עמך ונוכרי - עמך קודם. אכן, אוי להם לפרנסי הדור שאינם יודעים לצערו של דורם.

עסקת חבילה שאינה דואגת לצדק היהודי ואינה מבטיחה עבודה עברית - עמך קודם - מובטח לה כישלון מביש. עסקת חבילה שאיננה מושתתת על הקשר בין שכר ועונש, בין קיום המצוות לחרון אף אלוקי ישראל, סופה לאבדון. חבל על חבילה שהעיקר חסר ממנה, אבל עוד יותר חבל על העם המסכן הזה הנתון בידי שרים סוררים ורועים שאינם רואים ואינם מבינים.