מעל בימת הכנסת

נאום בעת הצעה לסדר היום בענין עקירת מטעי זיתים ערביים בגליל שבט התשמ"ה (30.1.85)

נאום בעת הצעה לסדר היום בענין עקירת מטעי זיתים ערביים בגליל
שבט התשמ"ה (30.1.85)



מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, זעקת הרוגז הערבית בעניין עקירת מטעי הזיתים איננה למעשה אלא צעד טקטי, הבא לחפות על הגנבות הענקיות של אדמות המדינה שבוצעו במשך השנים על-ידי ערבים. לא רק שנגנבו, פשוטו כמשמעו, מאות אלפי דונמים של אדמות המדינה על-ידי תפיסתם בידי ערבים, אלא גם הבנייה הערבית הבלתי-חוקית, שיש בה כדי להנציח את הגנבה ולנתק יישובים יהודיים, כבר הגיעה לדרגה של מכת מדינה.

הגנבות מתרחשות בנגב, בגליל ובמרכז הארץ, ובכלל זה בלב הערים היהודיות.
הגנבות הסיטונאיות של האדמה יוצרות עובדות פוליטיות: ערבי תופס אדמות - היהודים אינם מגיבים, הערבי מעבד את האדמות שתפס, בונה עליהן בתים ולבסוף טוען שהאדמות שייכות לו.

האמת היא, שעל כל דונם של התיישבות יהודית בשטחים המשוחררים, מסופחים דה-פקטו אלפי דונמים ליישובים הערביים במדינת ישראל. בפברואר ‎1979 הודיע משרד הפנים שב-‎20 השנים האחרונות השתלטו הערבים על לא פחות מ-‎40000 דונם מאדמות הגליל באזורים הצבאיים ‎117-119 בלבד. עמוס הרפז מהסוכנות היהודית מסר ב-‎26 בדצמבר ‎1979, שנתפסו במשך חצי שנה עוד ‎800 דונם באזור הצבאי ‎9, שעליו דיבר חבר הכנסת תופיק טובי. וכך אמר עמוס הרפז: חרשו וזרעו ועתה הם באים וטוענים לבעלות.
על איומי הדמוקרטיה והדמוגרפיה נוספה היום הבעיה של הגיאוגרפיה.

ההצעה הזאת היא הצעה של הונאה וצביעות. תושבי סח'נין ועראבה ידועים בשנאתם העיוורת למדינה היהודית, והאדם שהעלה את ההצעה לסדר-היום הוא אנטי-ציוני, שונא פתולוגית את המדינה היהודית ולא נותן שינה לעיניו עד שימצא הזדמנות לנגוס את צה"ל ואת מדינת ישראל. בושה היא שהוא יושב כאן ויום יום מחרף ומגדף את צה"ל ואת המדינה.

מכל מקום, מעז יצא קצת מתוק: לפנינו הזדמנות לדון בכובד ראש בכל הבעיה הזאת של גזלת אדמות המדינה היהודית על-ידי הערבים.

אני מציע להעביר את הנושא הכולל לוועדה.