מעל בימת הכנסת

נאום בעת הודעת הממשלה על שיחרור שבויי צה"ל שהוחזקו ע"י ג'יבריל סיון תשמ"ה (29.5.85)

נאום בעת הודעת הממשלה על שיחרור שבויי צה"ל שהוחזקו ע"י ג'יבריל
סיון תשמ"ה (29.5.85)

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו. כרם היה לידידי - - - ויקו לעשות ענבים ויעש באשים".

מדינת ישראל - איזה חזון, איזה חלום, איזה כרם. איך קיווינו לעשות ענבים והנה: "ועלה שמיר ושית", "כי שמיר ושית תהיה כל הארץ". שמיר ושית, שמיר ופרס, איך הרסתם את כרם ישראל? שמיר ושית, פרס ושמיר, עוף טמא השוכן בין קוצים; הצמד-חמד שהגדיל לעשות בהופכו את חזון שיבת ציון לסיוט של מדינה שבורה ומתפוררת.

אנשי שמיר ושית, שמעו את דברי, שבאו "לפקח עינים עורות, להוציא ממסגר אסיר". האינכם מבינים על מה ולשם מה קמה מדינה יהודית אחרי אלפיים שנות גלות ושפלות?

הנביא יחזקאל, באחד מהפרקים הגדולים בתנ"ך - פרק ל"ו מדבר: "ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות - - - ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו - - - לכן אמר לבית ישראל כה אמר ה' אלוקים לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם. וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים - - - לקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם".

מדינת ישראל קמה לא למעננו, לא בזכותנו. היא קמה כדי לקדש שם שמים, כי הגלות והשפלות הם הם חילול שמו. כמו שאומר רש"י: שפלותם של ישראל חילול שמו היא.
החולשה של היהודי, הפוגרום נגד היהודי, אושביץ - זה לא רק עניין של רצח העם היהודי, כי אם חילול שמו, כאשר הגוי קם ולועג לנו ואומר: איה נא אלוקיכם.

מדינת ישראל קמה כיד ה' להוכיח לגויים שאכן יש אלוקים בישראל לקדש את שמו.
המדינה הזאת היא החזון הנפלא, שלשם התגשמותו היא קמה. לא למעננו, לא שזכינו. היא קמה כדי לקדש שם שמים. אם שפלותם של ישראל, חילול שמו הוא - אזי התרוממותם, התגדלותם, כוחם, ניצחונם הם קידוש שמו. "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה'". זאת היא מדינת ישראל. ואתם, שמיר ושית, לאורך כל הדרך הפכתם את הקידוש לחילול, את הקודש לחול, את הנס האלוקי לדבר של מה בכך. לאורך כל הדרך של המדינה הזאת לא השכלתם להבין. אך הפעם הגדלתם לעשות. היום הזה השפלתם את עם ישראל ואת מדינת ישראל. רוממתם את קרן אויבינו, נתתם להם ניצחון ועטרת ישועה. חיללתם את ה'.

אלפים שרו ברחובות שכם "בשם החירות, פלשתין ערבית". אז יישמע ברחובות שכם ובחוצות חברון קול ששון וקול שמחה. קול מצהלות ערבים מחופתם וממשתה נגינתם. "אללה אכבר", הריעו, ואלוקי ישראל חולל והושפל. "בשם החירות, פלשתין ערבית" צהלו, ומן השמים זלגו דמעות על חירופו וגידופו של עם ישראל, עם ה'. לערבים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וליהודים "אבל גדול - - - וצום ובכי ומספד, שק ואפר יצע לרבים".

אנשי שמיר ושית, היש לכם מושג כמה גדול פשעיכם? "על שלושה פשעי ממשלת שמיר ושית ועל ארבעה לא אשיבנו". על שדרכתם על הערך העליון היהודי - הנקמה, ערך קדוש, שמכיר ומוקיר את הנקיים, החפים מפשע, שנפלו קורבן לרשעים ארורים. רק נקמה קוראת לקורבן ומבטיחה לו: לא שכחנו, הדם שלך יקר בעינינו. "ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו". "ונקיתי דמם לא נקיתי". ואתם במעשה האווילי שלכם ירקתם בתוך קברותיהם של הקורבנות היהודים.

הערך היהודי של נקמה מוכיח שאכן ניצחו הצדק והיושר. ועל זה נאמר: "ישמח צדיק כי חזה נקם - - - ויאמר אדם אך פרי לצדיק, אך יש אלוקים שפטים בארץ". לשחרר את המרצחים? ונהפוך הוא. חז"ל אמרו: "כל השופך דמם של רשעים כאילו הקריב קורבן". מגיע להם גזר-דין מוות במקום.

על שהתרתם דם יהודי, הפכתם את דמינו למים. למה לא ינסה מחר מחבל לרצוח יהודים, כאשר מובטח לו שתוך תקופה קצרה הוא יצא מהמלון ברמלה? אתם, שאין בכם לא אמונה בה' ולא ביטחון באלוקי ישראל, ולא גאווה אלוקית ולא גאווה לאומית, הפקרתם יהודים ודמם על ראשיכם.

על שהשפלתם את תדמית המדינה בעיני אויבינו, הכנסתם בערבים אומץ ותאווה להשמידנו, ביטחון עצמי והרגשה שהרי לפניהם מדינה יהודית חלשה, מתפוררת, מהססת ומבולבלת. אתם שמיר ושית מביאים עלינו, חס ושלום, את השואה הערבית.

ולאלה ששואלים: אבל מה יהיה על חיילינו השבויים אם לא ניכנע לסחטנות? יהודים, כשהייתי חניך בית"ר למדתי שיר: "אין בלי דם נבנית מולדת ואין בלי סבל מדינה". כואב, כמה זה כואב.

יש לי בן בצה"ל. אך חייל יהודי, חייל צה"ל שיוצא למלחמה, חובתו להבין שהוא נלחם בצבאות ה' למען עם ישראל, למען ארץ-ישראל, למען קידוש שמו של אלוקי ישראל. ייתכן, חס ושלום, שייפול בקרב למען העם, וייתכן שייפול בשבי למען העם. הוא צריך להבין שנעשה הרבה, הרבה מאוד כדי לשחררו - אבל שיש גבול. לא נוכל להשפיל את העם ולא נוכל לקטוע את רגליה של המדינה. רבנו מאיר מרוטנבורג ישב שמונה שנים בכלא ולא נתן לפדות אותו בכסף, כי אמר: אם תעשו זאת, מחר יחטפו עוד יהודי ועוד יהודי ועוד יהודי. הוא ישב בכלא ומת בו.

מה יכולנו לעשות? יכולנו לעשות הרבה, אילו אני הייתי שר הביטחון. כמה היינו יכולים לעשות. היינו יכולים לחטוף סורים, כי הם המפתח. היינו יכולים למרר להם את החיים בפיגועים בתוך עריהם ולהסביר להם שאם הם לא ילחצו על המחבלים, הם הם שישלמו את המחיר.

זיידן עטשי (שינוי-מפלגת המרכז):
-------------------------------
אולי תלך לחטוף כמה - - - ואז תנהל את - - -?

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
לסיום, ברצוני לומר שתי מלים על הגיבורים היהודים היושבים היום בכלא. המלה הראשונה מופנית לאנשי שמיר. היום אתם דורשים את שחרורם של היהודים האלה? אתם? הרי אתם גיליתם אותם, אתם עצרתם אותם, אתם שפטתם אותם, אתם ערערתם על העונשים הקלים כביכול. היום אתם מתלבשים בטלית שכולה תכלת. איזו צביעות!

ומלה שנייה. לא רק אנשי המחתרת יושבים היום בכלא על מעשים למען העם היהודי. גם דוד בן-שימול יושב בכלא תל-מונד. למה לא שומעים עליו? וכי יש הבדל בין עופרה לקטמון? יושבים שלושה אנשי "כך", יושבים אנשי ליפתה וטנ"ט, ויושב אלן גודמן. מי שדורש את שחרורם של אנשי המחתרת חייב לתבוע גם את שחרורם של אלה, ולא נבדיל בין דם לדם, בין יהודי ליהודי.

אי-אמון? מלידתה לא היה לי אמון לממשלה הזאת. היום אני מצביע על אי-קיומה.