מעל בימת הכנסת

נאום בעת הצעות לסדר היום בענין שיבושים במערכת החינוך סיון תשמ"ה (5.6.85)

נאום בעת הצעות לסדר היום בענין שיבושים במערכת החינוך
סיון תשמ"ה (5.6.85)

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קול ברמה נשמע, החינוך משתבש, הוא עומד בסכנת התמוטטות.

מאז נבחרתי לשבת בבית הזה, כנסת ישראל, שוכנעתי יותר מאי-פעם שאנו, אזרחי המדינה, חיים במסגרת קרובה מאוד לזאת של בית-משוגעים. מדי שבוע וחודש צצות דוגמאות להפליא, שלא היו מביישות את חכמי חלם. לדוגמה, יושב כאן חבר כנסת מטעם מוסקבה-אש"ף, שחיבר שיר של שבח ותהילה לטנקים המצריים שרמסו את גופותיהם של חיילי צה"ל, וחכמי הכנסת לא ראו בזה סיבה לזרוק אותו החוצה.

או, ההצעה לקבוע את "התקווה" כהמנון הלאומי נתקלה בזעקה פתטית מצד חברי כנסת ערבים: איך תצפו מערבים להזדהות עם שיר, שבו נכללות המלים "נפש יהודי הומייה"? נכון, ובמקום להסכים ולהזמין אותם להגיע למדינה בעלת המנון שאתו יוכלו להזדהות, ההצעה נגנזה.

או, שני מחבלים ששוחררו רק חמישה ימים קודם לכן בעסק הביש - -- - הכינו מטען בשבת, ב-‎25 במאי, בכפר ג'בל-אל-מוכבר, בארמון-הנציב בירושלים. המטען התפוצץ והם הובאו לבית-החולים "שערי-צדק". שמו של אחד מהם הוא עוויסאת מחמוד, מוסלמי בן ‎30. שום מלה לא הופיעה על כך בכלי התקשורת, שמא יבינו התושבים בישראל עד כמה מטורפת הממשלה הזאת.

דוגמה אחרונה: צה"ל מוציא חוזר לחייליו המזהירם מהסכנות האורבות להם על הכבישים של מדינת ישראל. איזו ציונות! אלפיים שנה ציפינו לזה, קיווינו לזה, להוציא את היהודי מאימת פינסק, סוריה וברוקלין, ולהביא אותו למדינת היהודים נוסח פינסק, סוריה וברוקלין. אכן, בית-משוגעים.

אבל, הדיון הזה הגדיש את הסאה. חברי כנסת עולים ומייללים, בוכים על המשבר במסגרת החינוך, ואין מלה אחת על הבעיה האמיתית, דהיינו - החינוך עצמו. יוצרי החינוך - מכף רגל, המחנכים והמנהלים, ועד ראש - שר החינוך, אין בהם מתום. חינוך חילוני, נטול כל רוח חיים של יהדות, הופך תלמידים מיהודים בעלי גאווה לאומית, יראת ה', תודעה יהודית וציונות, ל"ישראלים" - מונח סרק, המשמש מסווה לנוער ריק מכל שמץ של יהדות, ציונות ואהבת הארץ.

משרד החינוך המתייוון, המתבולל והמבולבל, גוזר על הילדים חינוך של דו-קיום, הכופה עליהם לבקר בכפרים הערביים ולארח את אנשי הכפרים האלה בערים יהודיות.

משרד החינוך האומלל דוחף את הילדים לתוך זרועותיהם של לא-יהודים, כאשר אלה מכינים להם שטיפת מוח יומיומית, שכל מטרתה היא לטשטש ולהעביר את ההבדלים שבין יהודים לגויים, ובכך מביאה לידי הרס נשמתם של ילדינו, לידי טמיעה, התבוללות ונישואי תערובת, מגפות שאבותינו בגולה לחמו נגדן במסירות נפש ונגדן הצבועים שבממשלה ובסוכנות היהודית זועקים גם היום.

החינוך בסכנה? - זה לעג לרש. החינוך עצמו הוא מסוכן, הוא מסכן את הילדים. התמוטטות תביא רק לברכה ותיתן סיכוי להקמת מערכת חדשה, יהודית, ציונית, במובן האמיתי של המלה.

זאת הבעיה. עד אשר נבין אותה אינני מוכן לסמוך את ידי על שום הצעה מגוחכת, שרק באה להמשיך את השואה הרוחנית הזאת.

אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום.