מעל בימת הכנסת

הצעה לסדר יום - הכדורגל הלאומי נכשל כב חשון תשמ"ו (6.11.85)

הצעה לסדר יום - הכדורגל הלאומי נכשל
כב חשון תשמ"ו (6.11.85)

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יללת התנים נשמעה בארץ, שריד הערב-רב זועק, יהושע שגיא שואג, הכדורגל הלאומי נכשל. האמת היא, כי לא מדובר בכישלון של הכדורגל, כי אם בכישלון, באבדון, בהשמדת מגדל הקלפים ששמו הציונות החילונית.

יאיר צבן (מפ"ם):
----------------
אוי ואבוי.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כי הכישלון האמיתי של הכדורגל נעוץ בזה שעם קדוש, שרק אתמול היה שקוע בערכים רמים וקדושים ועליונים, שרק אתמול כרע והשתחווה לפני מלך מלכי המלכים, היום עושה לעצמו אליל, פסל ששמו כדורגל, ולהבל ולריק הזה הוא משתחווה.

אהוד אולמרט (הליכוד):
---------------------
אילו חלק מהאוהדים שלו היו יודעים - - -

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
מובן מאליו שמכאן ועד עלבון לאומי יש רק צעד קטן.

מאמן ספורט ישראלי, שקרוביו הושמדו בשואה, אינו מהסס לרוץ לגרמניה, ארץ הדמים, כדי להרוויח כסף. שחקן ישראלי מכריז שהוא מוכן לשחק בגרמניה ולא אכפת לו מששת המיליונים, כיוון שזה היה לפני הרבה שנים. כן, כישלון הציונות החילונית שהביאה עלינו לא רק בושה, כי אם שואה רוחנית.

הציונות החילונית. מאז ועד עתה שמענו את קולותיהם של זרע הערב-רב, כגון:
"הציונות החדשה קמה כדי להתנער מהעבר המכוער ולהקים עם חדש". מה אמר ברדיצ'בסקי?
- "להיות או להיות? להיות אחרון היהודים או ראשון העברים?" אכן, אין עיוור כמו העברי הראשון. הציונות החדשה המתייוונת שאפה לנתק את הקשר הרוחני-הדתי, את השרשרת של סיני ותורה ולהוליד עם חדש חילוני, גוי ככל הגויים, טמא ככל הטמאים.
וכך אמר הציוני המתייוון קלצ'קין: "הציונות החלה תקופה חדשה. לא רק לשים קץ לגלות, כי אם להקים הגדרה חדשה לזהות היהודית, הגדרה חילונית. בקיצור, להיות חלק מהעם כאשר אין חובה להאמין בדת היהודית". וכך אמר ברנר: "אין לנו מורשה, וזה שנמסר לנו, כתבי הרבנים, מוטב היה שלא נמסר לנו". ושוב ברדיצ'בסקי: "תלמוד תורה ודת אינם הערכים היסודיים. עם ישראל קודם להם, ישראל קודם לתורה".

ואומנם, הציונות המתייוונת הצליחה. היא הצליחה להפוך את עצמה לציונות המתנוונת. הציונות שלחמה על עם יהודי ציוני בלי יהדות הקימה לעצמה מפלצת: דור חדש של צברים שהלך בהיגיון עד הסוף; דור חדש שפרק מעליו לא רק את עול היהדות, כי אם את עול היהודי; דור חדש שלא ידע את יוסף ואת יעקב ואת יצחק ואת אברהם ולא אכפת לו לא מציונות ולא מגאווה לאומית וגם לא ממדינת ישראל. וההיגיון והשכל הישר פועלים. אם אין לעם היהודי ייחוד, אם הוא אינו עם נבחר וסגולה ועליון ברוחו, אם אין שוני מהותי בינו לבין כל שאר העמים, למה שלא נשחק בגרמניה? למה שלא לרדת ללוס-אנג'לס? ומה לי ‎6 מיליוני יהודים, כאשר אני בעצם לא יהודי, כי אם ישראלי או כנעני?

היום קוצרים את זרעיה המורעלים של הציונות החילונית, חלומם של יהודים שניסו להפריד בין יהדות לבין לאומנות יהודית ובכך הבטיחו את גסיסתה של השנייה. הציונות החילונית פשטה את הרגל, ראו את עקבותיה בדיזנגוף, בירידת היהודים מהמדינה היהודית למדינת הזהב קליפורניה.

ביום הפרדת היהדות מן הציונות נהפכה זו לצורה נוספת של לאומנות חילונית מכוערת, ריקה וחסרת משמעות, אשר מתה ביום היוולדה. ראו את המציאות, מציאות הקיבוץ שיצר מתייוון דובר עברית, שרמס את סיני בעוד הוא סוגד לפנתיאון של הגוי.
הסבא שעלה מרוסיה שמר על הצורה של היהדות כביכול רק בזכות זה שהוא זכר את ה"שטעטל". הייחוד שבעונש האלוקי מתגלה כך, שבן בנו אינו מוצא שום סיבה לשמור על מהותו, אינו רואה כל הבדל בין יהודי לבין גוי, אינו רואה כל סיבה שלא לשאת לאשה את המתנדבת משבדיה או מגרמניה העובדת בקיבוץ. בן בנו אינו חש שום אשמה בכך שינטוש הן את הקיבוץ והן את הארץ.

המציאות של בתי-הספר - מרכזים לפשיטת רגל, מאחר שנטשו את היהדות תמורת מושג מטושטש של "ישראליות". הם מצליחים ליצור לא יהודים אלא ישראלים כביכול. אין פלא שהללו שואפים להימלט ממדינה המציעה להם רק מיסוי כבד, שירות מילואים שנתי ומלחמה. ישראלים שאינם מבינים מה פירוש הדבר להיות יהודי, מה פירוש הגינוי לנישואי תערובת עם הנוכרי, מה התוצאה? נושאים בנות זוג לא-יהודיות, לא אכפת להם אם הם יהודים או לא, יורדים מהמדינה - זוהי המציאות.

אלה שדואגים כל כך לגזענות, הצליחו להביא את הנוער שלנו לידי התאבדות. לא רוצים עם יהודי נבחר, אז למה שיהיה יהודי כלל וכלל? יותר מזה, אם אין ייחוד לעם היהודי, אזי המתפאר בזה שהוא יהודי ובכך מעלה מחסום בינו לבין הלא-יהודי, הוא הגזען האמיתי.

אם אין יהדות - לא תהיה ציונות. אם אין יהדות - נשארה רק גזענות. השמאלנים והמתייוונים, שריד הערב-רב ואלוני הסרק, הם הצועדים בראש פלוגות הסער הפאשיסטיות והגזעניות האמיתיות.

אני מציע לדון במליאה בכובד ראש לא באיזה כישלון בניו-זילנד ואוסטרליה, כי אם בכישלון החינוך היהודי בארץ-ישראל.