סיפורים על הרב

באהלה של תורה

"'ואלה שמות הגיבורים אשר לדוד...
עדינו העצני' הוא עדינו העצני
כשהיה שיושב ועוסק בתורה
היה מעדן עצמו כתולעת,
ובשעה שיוצא למלחמה
היה מקשה עצמו כעץ".

(מועד קטן טז')


בשכבך ובקומך

 

באותם ימים, ישנו במקלט בימית ובקומנו, היינו מתפללים תפילת "שחרית" ביחד עם הרב בכל בוקר, עם קומנו משנתינו השכם בבוקר היינו רואים את הרב כשהוא ניעור ולומד תורה. שאלנו אותו: מדוע הרב משכים לקום כה מוקדם בבוקר? וכך ענה לנו: קראתי פעם כתבה ב"טיים" על שייח' אחד שהיה משכים לקום בבוקר כדי ללמוד בספר "קוראן". אמרתי לעצמי: אם בשביל תורת שקר אפשר לקום, אזי בשביל תורת אמת, על אחת כמה וכמה, ומאז קיבלתי על עצמי להתעורר ולקום לפנות בוקר וללמוד תורה.


ישיבה אינה סופרמרקט

כאשר גייס הרב בארה"ב כסף להקמת הישיבה, פנה אליו עשיר בעל סופרמרקט גדול בהצעה להעמיד לרשותו תרומה בסך של 15.000 דולר, וזאת בתנאי שיהיה שותף בתכנון תכנית הלימודים של הישיבה. תשובתו של הרב היתה חד משמעית: "כשם שאיני אומר לך מה למכור בסופרמרקט, כך אתה אינך רשאי לקבוע את תכנית הלימודים", והותיר את הכסף אצל בעל המאה שרצה להיות גם בעל הדעה. ולמרות הקשיים הרבים זכה הרב והקים את ישיבת "הרעיון היהודי".


השבח וההודיה לבורא עולם

ביום העצמאות הראשון שחגגנו בישיבה, בשנת תשמ"ח, התלבטנו כיצד לנהוג עם התפילות האם להגיד הלל עם ברכה או בלי ברכה, החלטנו לשאול את פי הרב, הרב הופתע מהשאלה ופסק חד משמעית: - בישיבה, יאמרו "הלל" עם ברכה גם בערב וגם בבוקר. לומר "הלל" בלי ברכה, זאת ניתן תמיד, שהרי זה כאמירת תהלים רגילה בעוד שכאן כל החכמה היא, להודות לה' על הנס הגדול שעשה עמנו ולכן חייבים לומר הלל בברכה.


מזכה הרבים

בשנה האחרונה לחייו, מיעט בהופעות בעצרות עם ופעילות בשטח, הרב אמר שהוא רוצה להתמסר לכתיבת ספר מקיף על ה"רעיון היהודי". ניסינו לשכנעו שימשיך ויגביר את עצרות העם וההפגנות וזאת בגלל המצב הקשה שאליו המדינה מתדרדרת, אך הרב בשלו: "עכשיו מה שחשוב - זה הספר". לאחר תקופה אמר הרב שהוא יוציא לאור תחילה מהדורה מוקטנת של הספר שיקרא בשם: "הרעיון היהודי זוטא" ולאחר - מכן יפרסם את ה"רעיון היהודי רבא".

לצערנו, למהדורה המורחבת לא זכינו, אבל ב"ה זכה הרב וזיכה את הרבים בספרו החשוב "אור הרעיון", שיאותו לאורו הנבוכים כולם.