מעל בימת הכנסת

הצעת סיעת כך אי אמון לממשלה בשל אדישותה לגל השנאה כלפי קדשי ישראל ותושבים שומרי תורה ומצוות בארץ ישראל א' אדר א תשמ"ו (10.2.86)

הצעת סיעת כך אי אמון לממשלה בשל אדישותה לגל השנאה כלפי קדשי ישראל ותושבים שומרי תורה ומצוות בארץ ישראל
א' אדר א תשמ"ו (10.2.86)


מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרי לשיפוטכם תמונה. (מראה תמונה)

זו קריקטורה שהופיעה לפני כחודש ימים בעיתון יומי צהוב וזול, שאסור לטלטלו בשבת משום "מוקצה מחמת מיאוס", ואסור לנגוע בו ביום חול סתם בגלל "לא תביא תועבה אל ביתך". במרכזה עומדת דמות המטילה את צלה ואת אימתה על מדינת ישראל, דמותו של אדם המזוהה מייד כערפד האגדתי דרקולה. ידיו פשוטות כעטלף והוא מתכונן לעוף ולמצוא עוד קורבן מסכן כדי למצוץ את דמו. אך כיאות למדינה השונה מכל השאר, ערפד זה שונה במקצת מכל שאר הערפדים. ומה נשתנה הערפד היהודי הזה מכל הערפדים? הערפד הישראלי הזה, היהודי הזה, מעוטף בטלית. הווי אומר, הערפד היהודי הוא דתי, חרדי. והכותרת? אור לגויים.

כך מגיעה שנאה לידי שטנה, השטנה לידי בחילה, הבחילה לידי הסתה וההסתה לסיפא של מלחמת אחים, לקריאה של "דרוס כל דוס", "השמד כל דתי וחרדי" - מדבקה שהופיעה בארץ לאחרונה. ועוד: "דוסים החוצה", דתיים החוצה, מלים שכתבו אלמונים על דירה פה בירושלים, ברמות. או ציטוט מירחונה של ר"צ "פוליטיקה", מאת הפרופסור דן מירון. וכך הוא כותב: "מכאן, מירושלים, תצא אש מלחמת האזרחים שלקראתה אנחנו מתקדמים צעד צעד". אכן המתקדמים השמאלנים מתאווים למלחמת אחים.

שנו רבותינו בתלמוד: איזה עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע, שחרית וערבית; כל שאין מניח תפילין; כל שאין לו ציצית בבגדו; כל שאין לו מזוזה על פתחו, וכו' וכו'. אבל רבותי, יש עוד סוג של עם הארץ, שלא רק פורק עול אלא אינו מסוגל לראות את הזולת, את היהודי האמיתי והנאמן, ממשיך בדרכו של ישראל סבא, דבק בהקדוש ברוך הוא ובמצוותיו, רואה בערכי היהדות את הערכים העליונים והיחידים, בניגוד לתועבת ההתייוונות וההתגויות של תרבות העמים ושל הערב-רב. על עם הארץ הזה אמרו חז"ל: "גדולה שנאה ששונאים עמי-הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאים גויים את ישראל", ו"נשותיהם" - חברות הכנסת אלוני וגרוסמן - "יותר מהם".

עמי-הארץ עליך ישראל. שונאים הם את היהדות ואת שומריה שנאה עיוורת, פתולוגית. אם מוציא יהודי ששמו ישראל קניג מסמך העוסק בייהוד הגליל, בניסיון להפוך את האזור הרגיש והמסוכן הזה לאזור של יהודים - מתקוממים עמי-הארץ ושונאי ישראל. אם דורשים יהודים בנצרת-עילית לשמור על צביונה היהודי של עירם, כדי שלא ייפלו קורבן לסכנה של טמיעה והתבוללות שתהיינה מנת חלקם אם יגורו שם ערבים - ותעל שוועתם וחמתם של אבירי הדמוקרטיה אל האלוקים. גזענות. פאשיזם.

אם דורשים תושבים יהודים בנווה-יעקב, בירושלים, שכונה יהודית בלי ערבים - מתחרים עם עצמם הערב-רב לראות מי יוכל לגנות יותר את היהודים "הגזענים", רחמנא ליצלן. שבעים כבשים מסוגו של טדי קולק עולים על הזאב, נסים זאב, סגן ראש העיר, ודורשים את התפטרותו כ"גזעני", כ"כהניסט", ה' ירחם.

אבל, כאשר יהודים חרדים רוצים להתיישב ביבניאל והתושבים שם עולים על בריקדות וצועקים: לאו, לא ניתן להם לשנות את אורח החיים של היישוב - אזי, כל הדמוקרטים, כל ההומניסטים, כל הליברלים, אבירי הדו-קיום, לא רק שאינם מתקוממים אלא שרים שירת תהילה והלל לאלה הלוחמים נגד הנטע הזר, ה"דוסים".

החודש מופיע מכתב ב"הארץ" תחת הכותרת: "הגליל - על הכוונת החרדית". ידידי חברי הכנסת, מה היה קורה אילו היה מפרסם מישהו מכתב תחת הכותרת: הגליל - על הכוונת הערבית?

ואם יהודים אינם מגיעים ממקום אחר אלא יושבים כאן, בירושלים, ופרים ורבים לפי הצו האלוקי, מה אנחנו קוראים ב"הארץ"? אנחנו קוראים מאמר: "החרדים כובשים את המדינה". "הארץ" - ולארץ לא יכופר, "הארץ" וטורו של גרשם שוקן, טור שהופיע באוגוסט אשתקד תחת הכותרת: "התיאולוגיה המשתלטת". ועוד טור באותו חודש המגנה את האיסור נגד נישואי תערובת, תחת הכותרת: "קללתו של עזרא", טורו של גרשם שוקן. "קול הטור נשמע ב'הארץ'". טורים, מאמרים, שנאה, שטנה, אנטישמיות.

ומעל גלי האתר - הרדיו והטלוויזיה - שונאי הדת והיהדות משתוללים. מחרפים ומגדפים את אלוקי ישראל, קודשיו ומקודשיו. מה אמרו חז"ל? כל מי שהוא רואה את הרשע ואינו מקללו, עובר ב"עשה". מה טעם? פסוק במשלי: "ושם רשעים ירקב". נו, מה לומר, אם כן, על גבי גזית ועל עורכי החדשות של הרדיו והטלוויזיה? מה לומר? "ושם רשעים ירקב". אכולי שנאה הם, חולי רוח, אנשים הנלכדים באובססיה, בדיבוק שלהם, למגר, לדרוס ולחסל את ה"דוסי" ואת ה"דוס", את הדתי ואת הדת, לעקור מן העם את סגולתו, את קדושתו, את ייחודו, את הבדלתו, את עליונותו, להפילו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

המחלה הזאת, השנאה העצמית, נראית בכל זוועתה בבית הזה. כי הרי איך ניתן להסביר במונחים נורמליים את הדיבוק שאחז בחבר הכנסת יוסי שריד, ששמע כי תפילות, רחמנא ליצלן, נערכות בחדר השכפול בבניין הכנסת? בלילה ההוא נדדה שנת חבר הכנסת הדבק, הנדבק והדובק, עד שביקש ממזכיר הכנסת לטפל בעניין, כי - ואני מצטט: "הדבר נראה לי מוגזם. יש בית-כנסת ואין סיבה שלא יירדו לשם". רק דבר זה מעיק עליו. איך אמר רבי עקיבא? "כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור..."

אילו הייתי מועמד לדוקטורט בפסיכולוגיה אבנורמלית, הייתי בוחר לעבודת המחקר שלי את הנושא "השנאה העצמית והפתולוגית של חבר הכנסת שריד וסיעתו, כנופיית הארבעה".

חברי הכנסת, בכנסת הזאת יושבים הרבה שרידים, שרידי ערב-רב, חברי כנסת בדיוק מאותו סוג של עם-הארץ ושונאיהם של ישראל שחז"ל ציינו. מפ"ם ומנהיגה חבר הכנסת גרנות - לפני שבוע הוא עלה לכאן ויצא קצפו נגד גיור כהלכה, האמצעי היחידי המחזיק את העם היהודי מלוכד, אחד וקדוש, ודרש חוק שינציח את הטמיעה, את הטומאה, את הטשטוש של עם ה'. מה אמר הנביא? "ובני ציון גילו ושמחו בה' אלוקיכם - - - ומלאו הגרנות בר". אה, איזו גילה ושמחה כאשר מלאו הגרנות בר, ואיזה אבל ויגון כאשר מלאו הגרנות בור. ואוי לדור כאשר מלאו הכנסת גרנות.

הדג הישראלי מסריח מהראש, מהמפלגות, מהמנהיגים, אשר בשנאתם ליהדות מכריזים מלחמת חורמה נגד קודשי ישראל ומקודשיו. ראינו פה את המלחמה למען החזיר, כאשר מצא מין את מינו. ראינו את מאבקם למען חמץ בפסח. וכמה שאורים מצאנו בעיסה. ראינו את תאוותם להרוס את קדושת ישראל ואחדות העם הזה על-ידי חוק להתיר נישואים אזרחיים והכרה בגטין פסולים. הסתכלנו על פניהם כשיצאו לג'יהד למען גיור מזויף ומגוחך. וראשי העם בשלהם, בשלוותם.

אדוני היושב-ראש, לגבי יושב-ראש הכנסת הזה - דומני שלא ראינו עד היום אדם עם שנאה ליהדות היושב על הכס הנעלה הזה כמוהו. במקום להבין את מקומו ומעמדו כאדם שחייב להתעלות מעל כל נושא פוליטי, הפגין יושב-ראש הכנסת את שנאתו ליהדות פעם אחר פעם. בוועידת ירושלים של מפלגת העבודה יצא שלמה הלל חוצץ נגד היהדות ונגד ניסיונות כביכול להפוך את ישראל למהדורה יהודית של חומייני. בניגוד לכל נוהג ותקנון - וחבל שלא הלכו על זה לבית-המשפט העליון - חייב מר הלל את הסיעות הדתיות לחכות שלושה שבועות עד שהורשו להעלות שוב את חוק מיהו יהודי. אך היושב-ראש הגדיל לעשות בשנאה ליהדות כאשר פסל שתי הצעות חוק שהוגשו מלה במלה מתוך הלכות הרמב"ם.
ואם זעמו כמה חברי כנסת על זה שהיושב-ראש של כנסת ישראל סירב לקיים ישיבה חגיגית של הכנסת לציון ‎850 שנה להולדתו של "הנשר הגדול", הרמב"ם, ולעומת זה מיהר לכבד בישיבה חגיגית את זכרו של גוי, מרטין לותר קינג - מה ההפתעה? הרי שלמה הלל סובר כי הרמב"ם הוא גזעני, הוא סובר שהיהדות מלאה וגדושה גזענות, ולא ייתכן שהוא, כדמוקרט דגול, יכבד גזעני.

ולסיום, תחת הכותרת של "מפגשים" ממשלת ישראל מכריחה כל תלמיד יהודי להיפגש עם ערבים בכפרם. ילדי בית-שאן, רובם ככולם מסורתיים, נלקחו לכפר ערבי, שם אכלו אוכל לא כשר, שם הורידו את חומות היהדות. ילדי שדרות ביקרו בכפר טייבה, ביקור של שלושה ימים. שם לנו, אכלו, התחילו את התהליך של טמיעה וטומאה.

ואכן זאת תהיה התוצאה, השמדה רוחנית של עם ישראל, טמיעה, נישואי תערובת והתבוללות. הרס היהדות.

לאן נוליך את החרפה? חרפה של ממשלה ומדינה שפרקו עול, שלקחו על עצמם את האדרתו של עם-הארץ המבקש לנשוך את התלמיד-חכם כחמור. קמתי היום לתבוע את עלבונה של תורה. אני מציע אי-אמון לממשלה.