מעל בימת הכנסת

הצעת סיעת תנועת כך להביע אי אמון לממשלה כ"ג אדר א' תשמ"ו (4.3.86)

הצעת סיעת תנועת כך להביע אי אמון לממשלה
כ"ג אדר א' תשמ"ו (4.3.86)


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משנכנס אדר בישראל מרבין בטירוף. השבוע התברכנו בשני ניצחונות אדירים למען חופש הביטוי וחירות האדם: המחזה הנאור נורא "הו-כלכותא" הותר להצגה בארץ הקודש, ארץ חלם. ועוד, הצליחו פלוגות הסער, השמאלנים המתקדמים והנאורים נורא למנוע בטלוויזיה שידור תשדיר גזעני פאשיסטי ואנטי-דמוקרטי שהעז להטיף נגד התבוללות. למתייוונים היתה אורה, שמחה וששון.

אבל מה אומרים היהודים? בנים אתם לה' אלוהיכם - - - כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה - פסוק מספר דברים; וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך, לשמור כל מצוותיו ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה, לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' אלוהיך כאשר דיבר.

הבחירה המפוארת של עם ישראל על-ידי בורא האומות, בורא העולם, ההפרשה ההיסטורית - מרגלית מתוך החולות - הכתרתו של עם אחד ומיוחד, עם ישראל, החביבים מכולם, חיבה יתירה נודעת להם, שנקראו בנים למקום. והמקרא צוהל: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". עם הנבחר לקבל על עצמו עול מלכות שמים, עול המצוות, אורח חיים אלוהי, תפקיד, משימה, אתגר. והבחירה כרוכה בקדושה, בחיים טהורים ומיוחדים. והקדושה - מכורח המציאות - כרוכה בפרישה ובהבדלה. וכך הכריזו חז"ל על הפסוק: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" - קדושים ומקודשים, פרושים מאומות העולם ושיקוציהם. "הו כלכותה".

קדושה והבדלה. בחירתו של עם ישראל ונתינת הארץ להם מותנות בקדושה ובהבדלה. כך מצהירה תורתנו הקדושה: "ואומר לכם אתם תירשו את אדמתכם - - - ארץ זבת חלב ודבש, אני ה' אלוהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. והייתם לי קדשים כי קדש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". אכן "הן עם לבדד ישכן ובגויים לא יתחשב".

והיהודי הבין, החל באבי האומה, אברהם אבינו הנגדר "אברהם העברי" - משום שכל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר שני - היהודי הבין כי ההבדלה והפרישה הן יסוד האומה הקדושה וסוד עוזה וקיומה. לשם כך הכניסו רבותינו ז"ל את המושג והערך העליון הזה לתוך תפילתם וברכותיהם של העם הקדוש, בפיהם של תינוקות בית-רבן, "מפי עוללים ויונקים יסדת עז". אלפי שנים בכל חדר, בכל ישיבה, ינקו ילדי ישראל כחלב אמם את ה"קמץ, אל"ף, א" של היהדות; את ברכת ההבדלה במוצאי שבת: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים"; את ברכת העלייה לתורה, כאשר ברטט של הדר מברך היהודי בהודיה ובגאווה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו"; את העמידה של שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות, ימי עלייה לרגל למקדש, לראות את פני האדון ה' אלוהי ישראל: "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותיך".

הבדלה והפרשה מאומות העולם ושיקוציהם, כדברי חז"ל הקדושים. ומלידתה, הבינה אומה קדושה זו שהמאבק נגד הטמיעה, נגד נישואי תערובת ונגד התבוללות הוא החזית; זוהי החזית של המלחמה הקדושה למען קיומו של עם נבדל. הקדוש ברוך הוא שם זאת לחוק ומשפט, לחוק עולם, לעמו הקדוש והטהור: " ולא תתחתן בם, בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" - פסוק בספר דברים. על זה כותב המפרש הכביר, הספורנו: "כי עם קדוש אתה ואין ראוי שתחלל קדושתך להוליד זרע פסול". וכאשר חזרו בני ישראל מבבל, ניגשו שרי העם בבהלה למנהיג הגדול עזרא הסופר, יושב-ראש אנשי כנסת הגדולה, הגדולה, הכנסת הגדולה, חבל על דאבדין, השרים ניגשים אל עזרא ואומרים: "לא נבדלו העם - - - עמי הארצות - - - כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם, והתערבו זרע הקודש בעמי הארצות".
ועזרא: "וכשומעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואשבה משומם". אכן, משומם, כי הרי שממה היא מדינה שבה טמיעה והתבוללות. ומשום כך, נחמיה בראותו את הזוועה של נישואי תערובת, מתקומם ופועל, ומה כתוב בתנ"ך? "ואריב עמם, ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם". עד כדי כך תגובתו של מנהיג יהודי אמיתי, של איש כנסת הגדולה.

כמה שמרו בני ישראל את המצווה הזאת וכמה גזירות ותקנות קיבלו על עצמם כדי להתרחק מההתבוללות, כדי לשמור על קדושת העם. הלכה משולחן ערוך: אסרו חכמים לאכול פת של גויים משום חתנות, ואם אכל פת בעלי בתים גויים, יבוא לסעוד אצלם. שלא לסעוד אצלם.

הגדר הטובה של עם ישראל - חלק מתקנות אין ספור שנתקנו כדי להרחיק, להבדיל, לפרוש ולהפריש. כמה מאמצים, כמה כוחות, כמה מלחמות פנים לחמו אבותינו נגד ההתבוללות.

ואז קמה מדינת ישראל, המדינה היהודית, ראשית צמיחת גאולתנו. חברי הכנסת, אין צמיחה במדינה. מדינה השבויה בידיהם של מתייוונים ומתגויים, מדינה שבתוך ממשלתה, הכנסת שלה, כלי התקשורת שלה, הטלוויזיה המכוערת שלה, נמצאים אנשים אכולי שנאה, שנאה לאלוקי ישראל, שנאה לתורת ישראל, שנאה ליהודים, שנאה עצמית. מתייוונים שגם הם שבויים, שבויים בידי אובססיה של שנאה - למחוק את ייחודו של עם קדוש ועליון, למחוק את ההבדלה, הפרישה, הקדושה, לשים קץ לעם יהודי יחיד ומיוחד.

"בפשע ארץ רבים שריה" - פסוק במשלי. אדוני היושב-ראש, איזה פשע יכול להיות כה נוראי, כה מזעזע, כה מתועב, כה בוגדני, שניתן "להכתיר" אותו, להכתים אותו - "פשע ארץ"? מה יכול להיות אלוף הפשעים, אלוף ארצי, שרבים שריה? הווי אומר, הפשע של פסילת תשדיר במדינת היהודים, פסילת תשדיר נגד התבוללות וטמיעה ונישואי תערובת, בנימוק שהוא גזעני. ודווקא באותו שבוע שדורשים המתייוונים להציג הצגה של מחזה תועבה מאוס, משוקץ ומבחיל - "הו כלכותה". אילולא חילול השם שבזה, הבושה והכלימה, הייתי אומר שסוף סוף הגשמנו את החזון הפולני והקמנו כאן מדינת "חלם".

השמאלנים המכוערים שהשתלטו על הטלוויזיה ויום יום הורסים את העם בשטיפת מוח ארסית, הממוטטת את הביטחון של העם בצדקת דרכו, מסוג המתייוונים, השרידים, שרידי הערב-רב, שלפני ‎37 שנים הביאו שואה רוחנית על עדות המזרח שזרמו ארצה. היה פה רצח נשמות של מאות אלפי יהודים דתיים ממרוקו, מאלג'יר, מתוניס, מלוב, ממצרים, מלבנון ומסוריה, מעירק, מכורדיסטן, מתימן, מפרס. היום הם מחפשים לכך את הפתרון הסופי: להשמיד את המחסומים בין יהודים לגויים, ובכך להשמיד את ייחודו, את קדושתו, את סגולתו של עם ישראל.

ומנכ"ל רשות השידור, איש תנועת החרות, אורי פורת, מקפל את הבית"ר שלו, את ההדר, את התיגר, את הדם והיזע שבהם יקים לנו גזע, ומתקפל לפני הגזענות, ההיסטריה של איש בנק"י לשעבר, חבר הכנסת יאיר צבן המקרקר: גזענות. אורי פורת שומע שר"צ מתכוון לרוץ לבג"ץ, והוא מתקפל, נכנע, מחלל שם שמים, מבייש את ההדר והיזע והגזע. הוא פוסל את התשדיר. אורי פורת, ראש הטלוויזיה, מקצץ השורשים. אורי פורת: שורש פורה ראש ולענה.

חברי הכנסת, מהפרשה המבישה הזאת אפשר להבין בדיוק מה יהיה גורלנו, אם פלוגות הסער של השמאל - הפאשיסטים-הבולשביקים - יצליחו להעביר את החוק המוסקבאי הזה המכונה חוק נגד הסתה לגזענות. בשבילם - שנאת התורה והיהדות - - -
היו"ר א' נחמיאס:
----------------
לא מקובל לומר את הדברים שאמרת על עובד מדינה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
איזה עובד?

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
אורי פורת.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
הוא עובד עלינו.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
לא מקובל לגדף עובד מדינה. הוא לא יכול להגיב ולהשיב לך. לחבר כנסת או שר יש אפשרות לקום ולהשיב. אבל עובד מדינה לא יכול לעשות זאת. לכן אני מבקש ממך -
- -

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
נכון, אינני חוזר על כך.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
אינך חוזר בך מדבריך?

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
לא.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
אמחוק אותם מהפרוטוקול.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
תמחוק.

בשבילם - ההפרדה, ההבדלה, הקדושה, המאבק הטהור, המלחמה הקדושה נגד התבוללות ונישואי תערובת - מהווים גזענות. נגדם חייבים להילחם עד חורמה. אם יזכו המתייוונים האלה, שונאיהם של ישראל, בנשק של החוק הזה, ייצאו ביתר שאת, בהתלהבות שיעית, חומיינית, לעקור את תורת ישראל. ובלשון המדבקה האנטישמית הנפוצה היום על-ידם: "לדרוס כל דוס", "לדרוס כל דתי".

ובכן, מובטח לנו, שבכל נושא ונושא אנחנו הולכים למאבק, היהודים מול המתייוונים.

אדוני היושב-ראש, וכי אנו חושבים שהאויב העיקרי של העם הזה הוא אש"ף? לא ולא. האויבים שמסכנים באמת את קיומו של ישראל - העם והמדינה, הגוף והנשמה - הם שרידי המתייוונים, המתגויים, הערב-רב, הנמצאים בתוכנו ושואפים, מתאווים להפוך את עם ישראל מעם קדוש, מעם נבחר, לגוי ככל הגויים, משוקץ ככל המשוקצים. שרידי הערב-רב הם הסכנה לקיומנו הפיסי והרוחני.

עליהם, על תקופה זו, דיבר הגר"א, הגאון מווילנה זצ"ל בספר "קול התור". כך אמר הגאון לפני ‎200 שנה: "עיקר השאיפה של הערב-רב הוא לזווג את עשיו וישמעאל ולהפריד בין שני המשיחין. וכאן ובזה עיקר עבודתנו ומלחמתנו אנו, לשבר ולמגר את כוח הערב-רב. הערב-רב הוא שונאנו הכי גדול, הוא המפריד בין שני המשיחין. לכן המלחמה בערב-רב היא המלחמה הכי קשה ומרה, ועלינו להתגבר בכל שארית כוחנו במלחמה זו. וכל מי שאינו עוסק בפועל במלחמה נגד הערב-רב, נעשה ממילא שותף לקליפת הערב-רב, ויהיה מי שיהיה, מוטב לו שלא נברא".

חברי הכנסת, הפסילה של התשדיר הזה היא חילול השם שאין כמוהו. בזה קבעה הטלוויזיה שהמלחמה נגד התבוללות, המלחמה להציל את נפשות ילדי ישראל, היא גזענות.
אתם מבינים מה זה? מה הן ההשלכות? מה המשמעות? רבותי, אני מתחנן לפניכם להצביע אי-אמון לממשלה.