מעל בימת הכנסת

נאום בעת הדיון על סקירת שר הכלכלה והתכנון על פעולולת משרדו (דיון) כ"ה אייר תשמ"ו (3.6.86)

נאום בעת הדיון על סקירת שר הכלכלה והתכנון על פעולולת משרדו (דיון)
כ"ה אייר תשמ"ו (3.6.86)


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, דיברו הרבה מעל במה זו ולכל אחד עצה בפיו. הימין והשמאל, איש איש ופתרונו. אם השמאל ואימינה, אם הימין ואשמאילה. והנה בא גד, יעקבי - הכי קרא שמו יעקבי ויעקבנו פעם אחר פעם.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
סליחה. לשרים קוראים השר, ולחברי כנסת - חבר כנסת. אני מבקש ממך, אמור השר גד יעקבי, אם אתה רוצה, כשם שלך יקראו אך ורק חבר כנסת מאיר כהנא.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
פעמים אין ספור אמרו רק כהנא.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
אני אף פעם לא מרשה שיקראו לך כך.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אין לו תוכנית, גם לא לשמאל וגם לא לימין. מה אמר החכם מכל אדם? "פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו - אל תט ימין ושמאל, הסר רגלך מרע."

חברי הכנסת, אל תשעו בדברי שקר. לא לשר הכלכלה, לא לממשלה ולא לאופוזיציה תשובות ופתרונות למשק המתפורר לנגד עינינו.

הממשלה מנסה לצייר לפנינו תמונה של כלכלה מתאוששת, מתחזקת ומוצלחת. לעג לרש. האמת המרה היא שלפנינו כלכלה מתמוטטת. לא יועילו כל הניסיונות הנואשים של הממשלה האומללה לעוות את המציאות.

מפעלים עומדים על סף פשיטת רגל. מושבים ויישובים הרוסים עומדים לפני סגירה. המובטלים הופכים לצבא של מיואשים ויורדים מהארץ. ברשויות המקומיות כלתה הפרוטה מן הכיס. וקופת המדינה הולכת ואוזלת. העם נבהל ונבוך. ראש הממשלה נושא עיניו לוושינגטון, לדאבוננו כקבצן, בתקווה שמשם יבוא עזרו, לפחות עוד לשישה חודשים.

ראש הממשלה שמעון פרס, המשמש את רבו האמריקני על מנת לקבל פרס. מנהיגי העם העברי, מנהיגי העם העיוורים שעיניים להם ולא יראו - נמשל כבהמות נידמו. רצים ומתרוצצים אנה ואנה כדי למנוע את התמוטטות הבית הלאומי. הוי חכמים בעיניכם. "אם ה' לא יבנה בית, לשוא עמלו בוניו בו". והם? - מנהיגינו, נציגי העם - "אשר אמרו ללשננו נגביר, שפתינו אתנו, מי אדון לנו?"

קמתי היום לומר מלים שחוץ מחבר כנסת אחד לא השמיע אותם אף נציג עם אחד, לא מהימין ולא מהשמאל. קמתי להתריע, להוכיח, לנסות להחזיר את הבית הזה ונציגי העם היושבים בו לדרך היחידה שתוביל לכלכלה של ברכה, למדינה מאושרת ושלווה, וכן - לשלום בארץ.

בשבת שעברה ישב בית ישראל בבית-הכנסת והאזין לדברי אלוקים חיים בפרשת השבוע, פרשת בחוקותי, פרשת התוכחה שבה, דווקא בה, התוכנית הנכונה. וכך כתוב: "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו, והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם". "אם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה, ואם בחקתי תמאסו ואת משפטי תגעל נפשכם - - - אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבות נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם."

חברי הכנסת, אדם, חבר כנסת, שר שאינו מבין זאת - אינו מבין כלום. אדם, חבר כנסת, שר שמסוגל לדבר על תוכנית כלכלה ואינו משמיע את שמו של הקב"ה אינו יודע מה הוא סח. אין לו מה לומר לנו. אל תלכו בדרך אתו, מנע רגלכם מנתיבתו.

מדינת ישראל כעם ישראל הרי היא כחומר ביד היוצר. ברצותו מרחיב וברצותו מקצר; ברצותו מחריב וברצותו מעשיר. האמת היא שהמדינה עומדת היום, חס ושלום, בפני שואה כלכלית, חברתית, מדינית וצבאית, חס וחלילה. אך ורק משום שהמדינה המירה את כבודה בתבנית שור אוכל עשב. אך ורק משום שפנתה עורף להאחד והיחיד הפותח את ידיו ומשביע לכל חי רצון.

אדוני השר, ברצוני להעניק לך ברכה, ובכך גם לברך את המדינה. וברכתי היא: לא יעקב ייאמר עוד שמך, כי אם ישראל - בן ישראל הנושא את עיניו לאלוקי ישראל. אז תצליח את דרכך ואז תשכיל.