מעל בימת הכנסת

הצעת סיעת כך להביע אי אמון לממשלה בשל סירובה להקים וועדת חקירה בנוגע להיעלמותם של ילדי תימן א' תמוז תשמ"ו (8.7.86)

הצעת סיעת כך להביע אי אמון לממשלה בשל סירובה להקים וועדת חקירה בנוגע להיעלמותם של ילדי תימן
א' תמוז תשמ"ו (8.7.86)


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים. ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו, וימאן להתנחם. ויאמר, כי ארד אל בני אבל שאלה, ויבך אתו אביו".

יעקב אבינו מתאבל על בנו יוסף בחושבו כי חיה רעה אכלתהו. איזו תמונה עגומה של אבא החושב שבנו היקר מת, שחיה רעה אכלתהו. כי הרי באים האחים, האחים של יוסף, אותם אחים שהשליכו את אחיהם לתוך הבור, שמכרו אותו לזרים, ומביאים את כותנתו המגואלת בדם כהוכחה, כביכול, שהוא אכן נטרף על-ידי חיה רעה. והאבא הזקן כורע תחת המחשבה הנוראה ומתאבל על בנו המת כביכול, וימאן להתנחם. וכל הזמן יוסף עודנו חי.
יהודי שנגנב, שנמכר לזרים על-ידי אחיו. הפשע הזה הונצח לדורות בפיוט של יום הכיפורים "אלה אזכרה". כאשר הקיסר הרומאי פונה לחכמי ישראל ואומר, "איה אבותיכם אשר אחיהם מכרוהו לאורחת ישמעאלים סחרוהו, ובעד נעליים נתנוהו, ואתם, קבלו דין שמים עליכם".

חברי הכנסת, איה אבות האומה אשר את אחיהם ילדי תימן מכרו, ואתם קבלו דין שמים עליכם? אני מדבר על מאות ילדי תימן, ילדיהם של יהודים תמימים וחלשים אשר עלו ארצה בקום המדינה ונגנבו על-ידי אחיהם שהשתלטו אז במדינת מפא"י והשמאלנים מכרום ונתנום לזרים ללא בושה, בבוז מופגן ובגזענות מחרידה. אני מדבר על ילדים יהודים שנגנבו מהוריהם כאשר אחיהם המשתלטים על מוסדות המדינה משקרים לאבות ולאמהות מסכנים, כאשר מסמכים ממשלתיים זויפו כדי לכסות את הערווה, לחפות על הפשע המזעזע. משקרים להורים מסכנים ואומרים להם, ילדיכם מתו, חיה רעה אכלתהו, והרי הם הם החיות הרעות.

חברי הכנסת, אם תורתנו הקדושה מבכה על יעקב אחד ועל בן אחד - יוסף, מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק כאשר מאות ילדי תימן נגנבו בזדון ועד היום הם נעדרים, כאשר אבות ואמהות ממאנים להתנחם. בימים מטורפים אלה, כאשר יפי הנפש של השמאל החולני, ההומניסטים, הליברלים, משכימים כל בוקר לפתח כותל היללות ודורשים ועדה, ועדה, ועדת חקירה על השב"כ, ועדה שתוציא לאור את האמת על שתי חתיכות נבלות, מחבלים; איפה נשמעים קולותיהם של אותם יפי נפש על מאות ילדים יהודים? איפה השריד משרידי הערב רב? איפה החיה הטורפת ממפ"ם? איפה שולי משולי הנשים הרחמניות של ר"צ? איפה קולותיהם וזעמם של השמאלנים בקריאה: ועדת חקירה, לחשוף את האמת - לאן נעלמו מאות ילדי תימן?

שמא נדמו קולותיהם משום שהסוחרים בנפשות יהודיות היו מאנשיהם, עצם מעצמותם, שמאלנים כשמאלנותם? שמא נשתקו קולותיהם משום שעוד לא היתה בארץ גזענות כזאת, גזענות של השמאלנים הנאורים, ההומניסטים - כלפי עדות המזרח, הספרדים? וכי יעלה על דעתו של מישהו שהיו עושים מעשים דומים לילדים של אבות ואמהות מפולניה, מהונגריה, מהמערב, מאירופה?

חברי הכנסת, את אחי אנוכי מבקש, דורש, תובע; את אחי, ילדי תימן. אני דורש ועדת חקירה ממלכתית שתחקור, שתבדוק, שתאשים, שתגלה את ערוותם של אותם מפלגות, מוסדות ואנשים המתיימרים לייצג את הציונות השפויה, המתקדמת, הפרוגרסיבית, הנאורה, מול "כוחות החושך של הדתיים, החרדים והלאומנים".

חברי הכנסת, הפרשה המחרידה של ילדי תימן הנעדרים היא רק חלק קטן משערורייה ושואה רוחנית שהתרחשה בארץ כאשר קמה מדינת ישראל. ההיסטוריה עוד תרשום לפניה את האמת שוברת הלבבות, שמה שהמוסלמים לא השכילו לעשות לנו במשך אלף שנים, הצליח הממסד הציוני-החילוני במדינת היהודים לעשות בפחות מ-‎30 שנה.

מאות אלפי יהודים שעלו ארצה מארצות ערב, עשירים בערכים ובמסורת, יהודים וציונים, נהפכו למרוששים רוחנית כתוצאה ממדיניות מכוונת של שמאלני הממשלה, ממשלת מפא"י-מפ"ם של המדינה החדשה.

ביום הכרזת העצמאות היו בארץ ‎600000 יהודים בקושי. המדינה נזקקה ליהודים. היהודים עלו ארצה, אבל לא מאמריקה ולא מאנגליה ולא מצרפת ולא מהמערב. עלו ארצה ברובם יהודים מיהדות המזרח, ממרוקו, מאלג'יריה, מתוניס, מלוב, ממצרים, מסוריה, מעירק, מפרס, מתימן; יהודים שהונעו על-ידי ציונות שלא נזקקה להרצל כדי לזכות בלגיטימיות. זוהי הציונות שקדמה לסוציאליסטים ב-‎800,1 שנה, הציונות של "ותחזינה עינינו בשובך לציון". במאות אלפיהם הם שבו לציון, מתוך אמונה תמימה, שבואם לארץ-ישראל פירושו בואם למדינה יהודית.

המנהיגים השמאלנים הבינו בבירור את הסכנה שהעולים הספרדים האלה מהווים למדינה, מדינת ההתייוונות הגויית שהם רצו לבנות. יהודי המזרח ייצגו את כל העומד בסתירה לשאיפותיהם של "המתקדמים". הם היו דתיים. השמאלנים שאפו לביסוס חברה חילונית, "מודרנית", לא "פרימיטיבית". העולים ציפו לחוקים שחיו תחתם בגלות.
רעיון זה היה מאוס על המנהיגים של מפא"י ומפ"ם. עולים אלה היו איום של ממש על המשך שלטונה הפוליטי של תנועת העבודה. הנה גוש כזה של אזרחים מגיע. בעד מי יצביעו? זו היתה השאלה - בעד מי יצביעו? הם יצאו למסע מכוון ומזעזע להשמיד רוחנית את יהדות עדות המזרח בשימוש ברוטלי של כוח וכפייה ממלכתית.

חובה עלינו לזכור ולא לשכוח את מעשי התרמית האכזריים של עליית הנוער, שהביאה עשרות אלפי צעירים יהודים מעדות המזרח לארץ-ישראל. כמעט כולם היו דתיים. משפחותיהם שוכנעו שהם יימסרו לאווירה של שמירת מצוות. במקום זה הם נשלחו למוסדות אנטי-דתיים, לקיבוצים של השומר הצעיר המרקסיסטיים, שם חוסלה במהרה הנפש היהודית בת אלפיים שנה.

הפרשה העצובה מכול היתה השמדתם הרוחנית של אלפי ילדי תימן, כולם דתיים, שהגיעו ארצה בתמימות עם פיאותיהם-סימניהם ושבתותיהם, והופרדו במהירה משתיהן. הם רוכזו במעברות, שם היו נתונים פיסית לשליטתם של פקידים שמאלנים - מפא"י, מפ"ם.
במעברות היו חיי העולים נתונים לביקורת קפדנית מצד פקידים אלה, שמנעו כמעט כל מגע בין העולים לבין נציגיהן של הקבוצות הדתיות והלאומיות. ואם ניסו הללו להיכנס למחנות, הם הוטרדו, הושמעו כלפיהם איומים, והם אפילו הושמו במעצר. השמאלנים הפאשיסטים, האנטי-דתיים, גייסו שוטרים, גיוס של ממש, לאכוף את בידודם של יהודי המזרח.

כלי הנשק העיקרי ברצח הרוחני הזה היה התעסוקה. אדם ביקש עבודה, שאלו אותו: אתה חבר בהסתדרות, יש לך פנקס אדום? אין פנקס אדום - אין עבודה. שאלו אותו: איפה לומד הבן? באיזה בית-ספר - דתי? אם בבית-ספר דתי - אין עבודה. תעביר אותו לבית-הספר של ההסתדרות. רצח, רצח. שואה.

חבר הכנסת וייס דיבר קודם על השואה הפיסית, שלקחה מהעם הזה ‎6 מיליונים מבניו ובנותיו. היא זכתה לאזכרה שנתית במדינה - יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

לא כן השואה הרוחנית שהתרחשה דווקא במדינת ישראל על-ידי יהודים שנתנו את נשמותיהם של אחים ואחיות. חובה עלינו לנסות לכפר על הפשע הזה על-ידי קביעת יום מיוחד בשנה שייקרא "יום הזיכרון לשואה הרוחנית".

אך בנוסף על זה עלינו להבטיח מייד לתקן את הפשע השני של השמאלנים: חטיפת ילדי תימן, גנבתם. הממשלה חייבת להקים מייד ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כל הפרשה המכוערת הזאת. היא חייבת, לאלתר, להפעיל מחלקה או בנק לבדיקת רקמות ובדיקות דם של הורים וילדיהם, כביכול, שירצו להיבדק כדי לאפשר כעת איחוד משפחות.

מכיוון שעד עכשיו סירבה הממשלה בתוקף להקים ועדה כזאת, ואף לפתוח את הפרשה, אני מציע אי-אמון לממשלה. תודה רבה.