מעל בימת הכנסת

נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - מצב הערבים בישראל ב' תמוז תשמ"ו (9.7.86)

נאום בעת הדיון על הצעות לסדר היום - מצב הערבים בישראל
ב' תמוז תשמ"ו (9.7.86)


אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבעיה של הערבים אינה "שטח ‎9" ואינה בעיה תקציבית. כל ערבי פה מבין מה היא הבעיה. לא על לחם לבדו יחיה הערבי. הוא אדם גא, עם גאווה לאומית, והוא יודע שהוא חי במדינה ציונית.

באוקטובר אשתקד, כאשר היה דיון, חבר הכנסת עטשי אמר: המדינה שייכת לאזרחים הגרים בה. כאשר האדמו"ר מחב"ד אמר פעם מה שאמר, והיו פה עניינים שהאדמו"ר הביע דעתו עליהם, הוא אמר ברדיו: איזו זכות יש לאדם שחי בברוקלין להתערב בנושאים של המדינה?

חבר הכנסת עטשי, אנחנו חיים במדינה יהודית. הרצל כתב ספר: "מדינת היהודים".
זאת הבעיה. לצערי אולי, אבל זאת עובדה, יש ניגוד וסתירה בין הדמוקרטיה - כפי שישנה, נאמר, באנגליה, בצרפת, באמריקה, ששם אין שום הבדל בין ערבי, יהודי, קתולי - לבין הציונות. כאן זוהי מדינת היהודים. ובכן, יש ניגוד וסתירה בין הדמוקרטיה המערבית לבין הציונות. זאת הבעיה. ואדוני השר, יש הקצנה - - -

שר במשרד ראש הממשלה ע' ויצמן:
-----------------------------
מצדך - בטח.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
הערבי הצעיר איננו כמו אביו ולא כמו סבו. ואני מציע לך לא לדבר סתם לערבים, אלא לדבר אתם. כי הם מבינים את כהנא וכהנא מבין אותם.

אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום.

עבד-אלוהב דראושה (המערך):
-------------------------
הם סולדים ממך.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
א]י מסכים, הם סולדים, אבל מבינים.

עבד-אלוהב דראושה (המערך):
-------------------------
צריך להחזיר אותך לאמריקה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
איך אתה מדבר? אתה קיצוני, ממש קיצוני.