מעל בימת הכנסת

הצעת סיעת כך להביע אי אמון לממשלה בשל כניסת המשטרה לישיבות לעריכת חיפוש בהן. כ"ב כסלו תשמ"ז (24.12.86)

הצעת סיעת כך להביע אי אמון לממשלה בשל כניסת המשטרה לישיבות לעריכת חיפוש בהן.
כ"ב כסלו תשמ"ז (24.12.86)


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שישי שעבר נעשתה נבלה בישראל, תועבה בירושלים. ביום שישי, ערב שבת קודש, בפקודת השר בר-לב והמפכ"ל חיללו עשרות אנשי משטרה את קדושתן של שתי ישיבות בעיר העתיקה כאשר פרצו פנימה עם כלב גישוש, ובבוז מופגן רמסו את קדושת המקום וחיללו את הכבוד הלאומי של עם ישראל.

העובדה שהמשטרה לא מצאה כלום מהנשק המחתרתי, כביכול, רק מוסיפה על החרפה. חטאו של השר בר-לב לא יכופר. אני רוצה לשאול: לאור השמועות והידיעות הבלתי פוסקות שלפיהן נמצאים מבצרי נשק בכמות אדירה בתוך המסגדים על הר-הבית, האם יעז שר המשטרה לעשות גם שם חיפושים עם כלבי גישוש?

האמת היא, שכפי שהאדם הזה נכשל בתור איש צבא, בקו בר-לב מול התעלה, כך גובר עלינו היום וגוזר עלינו היום האיש הזה קו בר-לב שני: אוזלת יד, סלחנות כלפי ערבים שונאי ישראל, ורדיפת יהודים הרוצים להגן על עצמם. קו בר-לב זה יבטיח לנו, רחמנא ליצלן, עוד קורבנות יהודים; הפעם לא בסיני, כי אם בירושלים ובשאר מקומות במדינת ישראל.

האמת היא, שהודות למדיניות של האדם הזה הפכה העיר העתיקה למרכז של אש"ף, למרכז טרור שבו יהודים נדקרים ונרצחים ואימה אוחזת יהודים בתוך בירתם ירושלים.
תוך שנה וחצי ראינו את התוצאות של קו בר-לב החדש. בירושלים נדקרו או נורו דורון בורנשטיין, הרב משה פראג, עובדיה ברוכין, יוסי מרטין, ברוך ג'אהן, דוד בלומנפלד, זהבה בן-עובדיה, התייר פול אפלבי, אליהו עמדי ודוד ליפשיץ. אך מי יכול לספור את מאות ההתקפות על יהודים באבנים ובסתם מכות שלא נרשמו בעיתונות? ומי ימנה את מאות התקיפות המיניות על נשים, שזכו ליחס של לא-אכפתיות ועלבון בתחנת המשטרה "קישלה" בעיר העתיקה, שם כמעט כל השוטרים הם ערבים?

אך הדבר הכי חמור והכי מתועב היא העובדה, שהודות לכל זה הצליחו הערבים להחדיר פחד בתוך לבבות יהודים בתוך מדינת ישראל, בירושלים. עד כי היום פוחדים יהודים לטייל או ללכת להתפלל בעיר העתיקה בירושלים, עיר הבירה של עם ישראל. אין חילול השם ואין חירוף לאומי יותר מזה. וכל זאת הודות לשר המשטרה האומלל הזה.

חברי הכנסת, לא יאומן כי המשטרה מעיזה להאשים את היהודים הגרים בעיר העתיקה באחריות לפרובוקציה. לא יאומן? יאומן ויאומן. אותו שר בר-לב, שאחרי רצח של שישה יהודים בחברון העז לחלל שם שמים ואמר: אילו לא היו שם לא היו נרצחים, הוא מסוגל לומר שנוכחותם של יהודים בעיר העתיקה הביאה לרצח יהודים.

אני מאשים את שר המשטרה ואת המשטרה לא רק בחילול השם, כי אם באנטי-ציונות ובאווילות מורשעת. פרובוקציות? נוכחות היהודים בעיר העתיקה היא שמעוררת מדנים, היא שמביאה לשנאה מצד הערבים? קרקורי הברברים, בר-לב והמתייוונים. זה שיהודי גר בירושלים בעיר העתיקה, זאת הפרובוקציה? זה שיהודים הולכים להתפלל על הר-הבית, זאת הפרובוקציה?

האם יש את נפשכם לדעת מה לגבי הערבים הן הפרובוקציות? מה מקומם אותם, מה מביא אותם לרצח יהודים? האזינו כל בר-לב וכל בר-שכל. קיומה של הכנסת הזאת, במקום פרלמנט ערבי בפלשתינה, הוא פרובוקציה בעיני הערבים; נוכחותם של חיים בר-לב היהודי כשר המשטרה וסוסיו היהודים הנחמדים, זאת היא הפרובוקציה; נוכחותו של יוסי שריד בבניין הזה כנציג יהודי של מדינה יהודית, זאת פרובוקציה לגבי הערבים; הדגל היהודי הזה כאן ובכל מקום הוא פרובוקציה לערבים; הסמל הזה, סמל המדינה, סמל ישראל, ולא פלשתין, הוא לשכים בעיניהם של הערבים. פרובוקציה.

חוק השבות, המעניק זכות יסודית, אזרחות אוטומטית ליהודים, ולא לערבים, הוא לצנינים בעיניהם של הערבים. פרובוקציה. ההמנון "התקווה" עם המלים "נפש יהודי הומייה" הוא עצם בגרון הערבים. פרובוקציה. יום העצמאות, המנציח את ניצחון העם היהודי ואת תבוסתם של הערבים, הוא כאש הבוערת בעצמותיהם של הערבים. בשבילם אל תקרי עצמאות, כי אם אש-בעצמות. פרובוקציה. הציונות, הדוגלת בהקמת מדינה יהודית על אדמות שהערבים רואים בהן פלשתין, מוציאה את הערבים מגדרם ולא נותנת להם מנוחה. פרובוקציה.

הפרובוקציה הכי גדולה, הכי מרגיזה, הכי בלתי נסבלת בעיניהם: מדינת ישראל. בשביל הערבי היא הסרטן שחייבים לעקור אותו; היא העוול הבלתי נסבל, המעיק על הערבי בכל יום, בכל עת ובכל שעה. מדינת היהודים היא הפרובוקציה הכי מגעילה, אינה נותנת שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו של הערבי.

השר בר-לב וכל שאר העברים העיוורים לא רוצים להכיר באמת: בשביל הערבים הבעיה אינה הרובע המוסלמי ולא העיר העתיקה, גם לא מזרח-ירושלים. הבעיה היא מערב ירושלים, תל-אביב, חיפה, קיבוץ גן-שמואל, הגליל, השרון והנגב. מדינת ישראל זו הפרובוקציה.

הם מדברים, השמאלנים האלה, על הצורך בדו-קיום, במפגשים והעיקר - בהבנה. "הבנה" זו הבעיה. חוסר הבנה: אנו לא מבינים את הערבים, והעיקר הוא, שהם לא מבינים אותנו. אם רק נשב אתם על כוס קפה ונזמין אותם הביתה, אם רוחל'ה הקטנה תכיר את אחמד - אז תהיה הבנה.

כבר בשנת ‎1921 לעג לנו העיתון הערבי החיפני "אל-כרמל". הסופר הערבי הלאומני איסאת דראוזה כתב: "הציונים ממשיכים להרעיש את האוזניים במלה 'אי-הבנה'.
איני מבין אותם. האם כוונתם שאנו לא מבינים את שאיפותיהם האמיתיות? האם הם מנסים לומר לנו כי הזרמת רוב יהודי לארץ, אין בה כדי להפחיד את העם הערבי בפלשתין? שמנהיגי התנועה הציונית ימצאו לעמם ארץ אחרת ריקה". כך כתב בשנת ‎1921 ערבי, שהבין בדיוק מה זו ציונות. הערבים תמיד הבינו, הם הבינו שהמטרה של הציונות היא להקים מדינה יהודית, עם רוב יהודי וריבונות יהודית. הם הבינו שהמטרה היא להפוך את פלשתין לישראל. מה לא הבינו? מה לא מבינים? מה אפשר להסביר להם? שזו לא המטרה?

חברי הכנסת, המתייוונים והמתגויים התקוממו השבוע, הם יצאו מגדרם: כהנא אמר בטלוויזיה, שהלוואי שמחתרת יהודית אכן קיימת. התפוצצה קופת השרצים, כאשר ממנה קופצים כל הידועים בציבור, חברי הכנסת גרוסמן, גרנות, אלוני, צוקר וירשובסקי ודיניץ. כולם צורחים בהיסטריה להעמידו לדין. אך פרס המתייוון המצטיין מגיע לאורה נמיר, שדרשה לגרשו מהארץ. לגרשו מהארץ? כאשר צה"ל רוצה לגרש עורך ערבי בכיר באש"ף קמים כל קציני צע"ל - צבא עוכרים לישראל וזעקו חמס: איך מגרשים אדם מארצו? אך אם מדובר בכהנא, צועקת נמיר-הנייר - לגרשו מן הארץ. אוי הקוראים לחושך אורה.

ב-‎8 באוקטובר השנה, בכנס למען מחבלים מאש"ף הכלואים פה בישראל, אמר המופתי הירושלמי אל-עלמי: "האסירים" - אש"ף - "לוחמי החופש והחפים מעוון". "לוחמי חופש"? לא שמעתי את אורה נמיר ואת וירשובסקי וכל השמאל הזה, לא שמעתי אף אחד שאמר: עבירה על החוק, הסתה, המרדה ובגידה.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
תוסיף את התואר חבר הכנסת, כפי שאני קובע שאחרים יוסיפו אותו לשמך.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
כאשר בטבת התשמ"ה הכריז אותו מופתי חרם על כל מוסלמי שימכור אדמות ובתים ליהודים, לא שמענו מאומה משרידי הערב-רב. להיפך: הגשתי תלונה למשטרה, על הכרזה שלא למכור בתים ליהודים. קיבלתי תשובה מהמפכ"ל, שלפיה הוברר שהחומר אינו מהווה עבירה פלילית. כאשר אדם קם ומסית שלא למכור בתים ואדמות בישראל ליהודים, זה לא פשע? זו אינה עבירה? אבל כאשר כהנא קם ואומר מה שאומר זו עבירה?

חברי הכנסת, אני חוזר היום על מה שאמרתי באמת באותו יום שישי לטלוויזיה. אמרתי, שחובתה של כל ממשלה יהודית להגן על חייהם של יהודים, ואם לא - אין לה זכות קיום. אמרתי שאני דורש מהממשלה יד תקיפה, יד ברזל נגד רוצחים. אמרתי שאם לא, אז הם עצמם יביאו יהודים מתוסכלים וממורמרים לצעדים נואשים. הם יביאו למחתרת יהודית, שתחליט כי לא ייתכן שדם יהודי יהיה הפקר באדמתו. אמרתי ואני חוזר על כך: אני רוצה שהממשלה ולא מחתרת תגן על יהודים, אך אם ממשלת הננסים הלאומית, השר בר-לב והמשטרה ימשיכו במדיניות של הבלגה, אוזלת-יד והפקרת דם יהודי, אז הלוואי שיהיה גוף שיבטיח שלעולם לא יירצח עוד יהודי במדינת ישראל. זו עבירה על החוק?

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
כן.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
זו הסתה לגזענות? על זה רוצים להעמיד את כהנא לדין? על זה? אנא, בדחילו ורחימו, ישפוט העם בין כהנא המדבר כך לבין ממשלת שמיר ופרס, ליכוד ומערך, המעמידה אותו לדין. אתם יודעים כמה זה שווה לי? אנא, הנני מוכן ומזומן.

ובכן רבותי, ללא ספק התשובה האמיתית היא להעביר את הערבים לארצותיהם, אך עד אז צריכים להעביר ממשלת ננסים מן הארץ.