מעל בימת הכנסת

נאום בעת הדיון על הסכנה הדמוגרפית המאיימת על העם היהודי. י"ב טבת תשמ"ז (13.1.87)

נאום בעת הדיון על הסכנה הדמוגרפית המאיימת על העם היהודי.
 י"ב טבת תשמ"ז (13.1.87)


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשך שעתיים עלו לכאן חברי הכנסת ובכו. בכו. סכנה דמוגרפית מאיימת על העם היהודי. אני אדם השונא בכי אבל גם מרחם על הבוכים. משום כך, כיוון שכל חברי הכנסת החילונים בכו כאשר אין בידם תשובות, ברצוני לעזור להם.

חבר הכנסת וייס אמר: אולי לך אין תשובות. חבר הכנסת וייס, שב, יש תשובות, תשמע, תאזין, איפה אתה?

ראשית כול, אני חייב להטיף קצת מוסר. הוכח תוכיח את עמיתך. קמו חברי כנסת מקיבוצים, אנשי שמאל, וזעקו: יש טמיעה בגולה, נישואי תערובת. אני מריח ריח גזענות; ממש גזענות. יש נישואי תערובת, מה בכך? יהודי צעיר פוגש שיקסל'ה יפהפייה וטובה ונעימה וחכמה, למה לא יתחתן אתה? וכי יש לחבר הכנסת רן כהן, ידידו של אודי אדיב, סיבה הגיונית ולא גזענית לכך שיהודי צעיר זה לא יתחתן עם הבחורה רק משום שהיא פרוטסטנטית, או קתולית? הרי הצעיר הזה הוא פרי החינוך שלכם - דמוקרטיה, ליברליות, והעיקר - הומניזם. הומניזם. הוא אינו רוצה לשמוע על שבטיות, יהודי, לא יהודי, נמאס לו, הוא בן אדם. נהיה כולנו בני אדם. מהי ציונות? מי הוא הרצל? מה אכפת לו הרצל? חשוב לו ה"ניו-יורק פוטבול" כי הוא אמריקני. העיקר שהוא בן אדם.

לחברי הכנסת החילונים אין תשובה לצעיר זה כאשר הוא יקום וישאל אתכם: למה להיות יהודי ולא בן אדם? לכם אין תשובה, לא בשבילו, והעיקר - לא לעצמכם. אם כך, מה אתם רוצים? אתם הקמתם דור שלם של נוער וצעירים יהודים שלא חשוב להם להיות יהודים. הם מעדיפים להיות בני אדם.

סבו עלה ארצה מרוסיה לפני ‎70 שנה, למה? כי אף שהוא עצמו כבר היה חבר ב"השומר הצעיר", הוא ינק מ"החדר" במינסק או בפינסק. נכון הוא שפה, בארץ, הוא לא שמר מצוות, אבל את יהדותו הוא ינק ב"חדר", מהתורה. נכדו - מקיבוץ גן-שמואל, משמר-העמק; הנכדה - היא נוסעת ליפן להיות מארחת.

זאת בגולה, ועכשיו לאשר נעשה בארץ. דיברו על סכנת הדמוגרפיה והלכו סחור, סחור, מסביב לבעיה. ודאי שיש כאן בעיה. יש בעיה - הערבים יהיו פה רוב. איש אינו מדבר על כך בגלוי, כולכם שפנים. ואכן זאת בעיה. נשותיהם נושאות שישה בכרס אחת, ואנחנו? הם פרים ואנחנו רבים. ליהודים - הפלות. לערבים - תינוקות. ולמה לא? - הרי אנחנו משלמים להם מהביטוח הלאומי כל חודש. למה לא? ילד אחד - שיק אחד. עשרה - עשרה שיקים. עשרים - פנקס שיקים.

רבותי, זאת הבעיה. ומי מדבר על זה? אני מדבר על זה. זאת הבעיה. עלייה אין. ירידה יש. ילדים אין. להם יש. כמה ערבים יהיו פה בעוד עשר שנים? כאשר אני אומר זאת מחוץ לכנסת, הרי זו גזענות. זאת גזענות? הרי הציונות נועדה לבנות מדינה יהודית. הערב לא יושבים פה ערבים. אבל אילו היה נוכח פה חבר כנסת ערבי הוא היה מתקומם, הוא היה ודאי טוען שזו אינה בעיה של יהודים, אלא זוהי בעיה של ישראלים. אבל אתם, היהודים, יודעים שזאת בעיה של יהודים.

רבותי, לא די לבכות, לא די להדגיש את הבעיה שוב ושוב. נמאס לי לשמוע שיש בעיה. מהו הפתרון? לדעתכם יש פתרון, הגידו זאת - דמוקרטיה, שהערבים יהיו פה רוב ואז לא יהיה לא הרצל ולא ציונות. בבקשה. למה לא?

אך אם אתם ציונים ויהודים, ויצאנו מהגולה להקים מדינה יהודית, כי נמאס לנו להיות שם מיעוט, ונמאס לנו שהיום בירושלים יהודי מפחד ללכת לכותל דרך שער-שכם. אם נמאס לנו, אז יש תשובה ופתרון. אם יהודים לא באים, שהערבים יצאו - חילופי אוכלוסין. קלטנו ‎800000 יהודים מארצות ערב החל בשנת התש"ח. שלב א' - לקחנו יהודים לציון. הגענו עכשיו לשלב ב' - ערבים לערב. אם לא, רבותי, אני מציע לכולכם כבר לדאוג לוויזות לקנדה.