מעל בימת הכנסת

הצעת סיעת כך להביע אי אמון לממשלה בנושא רישום גרים שלא על פי ההלכה. כ"ד אדר תשמ"ז (25.3.87)

הצעת סיעת כך להביע אי אמון לממשלה בנושא רישום גרים שלא על פי ההלכה.
כ"ד אדר תשמ"ז (25.3.87)


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ארץ כי אביא עליה חרב, ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה. וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם". דברי יחזקאל הנביא. חובת התוכחה, האזהרה, "והזהיר את העם".

לפנינו ממשלה, מדינה, עם, הצועדים חס ושלום לשואות, לאסונות לאומיים, לטרגדיה איומה. עם, שזכה הודות לחסדי השם לחזור לארצו ולפעמי משיח; עם, שיש בידו להביא את הגאולה השלמה בהדר ובגאון, גאולה של "אחישנה", אך עם המתעקש למרוד באביו שבשמים, לפרוק עול מלכות, ולהביא בכך על עצמו את העונש האלוקי הבלתי נמנע.

שוב לפנינו השאלה של רישום גויים כיהודים. שוב לפנינו החלטה לרמוס את ההלכה, לשוב ולאשר, לשוב ולקבוע, לשוב ולהפעיל חוק בשר ודם המורד במלך מלכי המלכים הקדוש-ברוך-הוא. על אף הדחייה הארעית, אין כל ספק שבית-המשפט העליון של מדינת ישראל ישוב לצוות על משרד הפנים לרשום גויים אותנטיים, אנשים שהגיעו לבית-מדרשם המזויף של ה"רבייס" הקונסרבטיבים והרפורמים, "רבייס" מזויפים, והגויים האותנטיים יצאו משם יהודים מזויפים. לדאבוני, ממשיך בית-המשפט העליון לבזות את המשפט האותנטי, ההלכה.

אין תועלת בדיון נוסף ובניתוח ממושך ומייגע. הנקודות המרכזיות במלחמה הזאת בין תורת השם לבין חוקי העמים הן: א. גיור שלא כהלכה אינו גיור. גוי אותנטי אינו יכול להפוך ליהודי אמיתי. הוא נשאר גוי אותנטי ויהודי מזויף. כל גיור של הרפורמים והקונסרבטיבים הוא טקס הסותר את ההלכה והמורד בתורת השם, ועל כן הוא בטל ומבוטל כעפרא דארעא.

ב. כל החלטה של כל גורם ממשלתי או ממלכתי, יהיה מי שיהיה, אין לה כל תוקף וכל סמכות לגבי יהודי ירא שמים ושומר מצוות, ואסור לכל יהודי להכיר בהחלטה כזאת, לממש אותה ולהפעיל אותה.

ג. הנושא של גיור שלא כהלכה - בנפשנו הוא. כומרי הדת היהודים המזויפים, שאינם מאמינים בתורה מסיני, מפלגים את העם היהודי, הופכים אותו לשני עמים, כך שעם אחד לא יוכל להתחתן עם העם השני, כך שעם אחד לא יוכל לבוא בקהל השם. על כל יהודי, דתי או לא דתי, על כל יהודי החרד לעמו לעלות על הבריקדות במסירות נפש ולהכריז מלחמת חורמה על המהרסים והמחריבים שיצאו מאתנו.

ד. הגיע הזמן שגדולי הדור יפתחו "ספר יוחסין", ובו ירשמו את השמות של כל יהודי ויהודי אמיתי, אותנטי, וכל אדם ששמו אינו מופיע בו יישאר בחזקת גוי עד אשר יוכיח במעשיו את יהדותו. ספר כזה יהיה בכל קהילה וקהילה בגלות וכן במדינת ישראל, ןמיהו יהודי ייקבע על-ידי ההלכה היהודית, דרך ספר יוחסין שבידיהם של רבנים וגדולים, שהם הסמכות העליונה לעם ישראל, ולא על-פי ההחלטה של כל גורם אחר, כל בית-משפט, כל ערכאה חילונית.

ה. עלינו להבין שלפנינו מלחמה, מאבק על צביונו, זהותו והגדרתו של העם היהודי. עלינו להזהיר את המתייוונים: אל תיגעו במקדשי ובמקודשי, "אל תרימו למרום קרנכם תדברו בצואר עתק - - - כי אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים". לפנינו מלחמת קודש, קידוש השם. התוצאה של מלחמה זו לא רק שתקבע את זהותו וצביונו של עם ישראל - אם לקדושה, אם לחולין; אם לטהרה, אם לטומאה; אם לייחוד ולסגולה, אם להיות עם ככל השפלים, גוי ככל הגויים - אלא תקבע גם את גורל עם ישראל ומדינתו, אם לגאולה של תפארת ועושר או, חס ושלום, לשואה ולזוועות.

היום, כאשר אנו עומדים על סף חודש ניסן, חודש הגאולה, שבו נגאלו אבותינו ממצרים ובו עתידים ישראל להיגאל סופית, מעל במת כנסת זו אני מרים את קולי בתקיעת שופר, הצופה ומזהיר את הממשלה, את הכנסת ואת מנהיגי העם: בידיכם לקבוע את גורלו ועתידו של עם ישראל, כי לכם, כמו לכל יהודי, ניתנה הבחירה החופשית לקיים את המצוות או לרמוס אותן, להיות עם קדוש ונבחר ועליון או לבחור בהבל ובתועבה של ההתייוונות והתגויות, וכמו שקבע הקדוש ברוך הוא: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע - - - העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. לאהבה את השם אלהיך לשמוע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע השם לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם".

חברי הכנסת, לעם ישראל, שנבחר בהר-סיני להיות עם השם, עם עליון וקדוש, אין ברירה. מצווה ושכר, חטא ועונש, חיים ומוות - אין אפשרות לברוח מהבחירה האלוקית. איך אמר דוד המלך? - "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים. גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך".

זה חוק הברזל של עם ישראל, "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו". אין מנוס מהתפקיד האלוקי, אין בריחה מהבחירה הקדושה. גורלנו נחרץ, בחיים או במוות, וכל מי שעיניו בראשו יכול לראות את האסון ממשמש ובא, הפורענות הנוראה הרובצת על פתחנו, העונש האלוקי המרחף על ראשנו.

מבחוץ ומבפנים האויב הערבי הולך וגדל, מתחזק בכמות ובאיכות. תחושה איומה של "מה יהיה", של ייאוש לאומי, אוחזת את העם הרואה במלחמה עם הערבים אין סוף של איבה ושאיפה להשמדת המדינה היהודית, כשכל ויתור וויתור מצדנו רק ישכנע אותם שהניצחון אכן יבוא.

הכלכלה הלאומית עומדת על סף פשיטת רגל, כאשר מושבים, קיבוצים, תעשייה, בתי-חולים ומוסדות ממשלתיים כורעים תחת נטל חובות ענקיים. החברה מתפוררת וטובעת בים של פשע, סמים, תועבה. הנוער, הנוער שלנו, תוצרת הסרק החילונית, מאבד כל זכות וערך עליון ומאמץ את "הראש הקטן" של הבל הבלים ושואף לרדת מן הארץ לבור התחתית של המערב. בקרבנו צץ סוג של חולה נפש אכול רגשות אשמה ושנאה עצמית, העומד לצד שונאי ישראל ומגנה את צה"ל, את המדינה ואת הציונות. פרי הארץ, כחול-לבן, מסופק הוא בזכותו על הארץ ורץ כמטורף להתאבדות.

אין עלייה, אין השקעה, אין אידיאל, והענן החשוך והכבד עומד מעל ראשינו, מנת חלקו של עם קשה עורף המסרב לקבל על עצמו את עול מלכותו של הקדוש ברוך הוא - דבר הבא לביטוי בולט במרד של בית-המשפט העליון בהלכה היהודית, ברישום גויים כיהודים.

יהודים, זכרו נא דברי הנביא: "שובו אלי ואשובה אליכם". חברי הכנסת, עליכם לחוקק חוק החוסם את דרכו של בג"ץ. עליכם ובידכם להחזיר את העם הזה בתשובה, לכונן כאן מדינה יהודית, של יהדות, של קדושה, של גאולה.

כמה נכונים הם דברי שלמה המלך וכמה חשוב לשופטי העליון להאזין, לשמוע, לקבל: "עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם. יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב. ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם. גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם.
בבא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה. אז יקראנני ולא אענה ישחרונני ולא ימצאנני. תחת כי שנאו דעת ויראת השם לא בחרו. לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי. ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו. כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם. ושומע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה".

ממשלה שיושבת בחיבוק ידיים כאשר סכנה של פילוג נצחי מרחפת על עם ישראל אינה ראויה לאמון.

אני מציע אי-אמון לממשלה.