מעל בימת הכנסת

הצעת חוק רפ"א הצעת חוק הר הבית, התשמ"ו-1986 מאת חבר הכנסת הרב מאיר כהנא. כ"ה תמוז תשמ"ז (22.7.87)

הצעת חוק רפ"א הצעת חוק הר הבית, התשמ"ו-1986 מאת חבר הכנסת הרב מאיר כהנא.
כ"ה תמוז תשמ"ז (22.7.87)


כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, דורות ומאות שנים של שפלות גלותית, של השפלה וחוסר אונים עברו על עם ישראל בגולה. עם בזוי ושסוי גורש מארצו וממולדתו, הושלך מארץ קודשו לארצות העמים, לארצות הטומאה. משם נשאו יהודים את עיניהם בתפילה לאביהם שבשמים: קרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ; והביאנו לציון עירך ברינה, ולירושלים בית-מקדשך בשמחת עולם. ומספר התהילים קוננו יהודים מדוכאים ומושפלים: "זכר עדתך קנית קדם - - - הר ציון זה שכנת בו. הרימה פעמיך למשאות נצח, כל הרע אויב בקדש, שאגו צררך בקרב מועדך, שמו אותתם אתות... לארץ חללו משכן שמך... עד מתי אלהים יחרף צר, ינאץ אויב שמך לנצח".

כן קרוב ל-‎2000 שנה ישב העם האומלל הזה ויקונן את קינת ירמיהו הנביא: "על זה היה דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו: על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו". הר ציון, הר הבית, הר השם, מקום מקדשנו - מוקד הקדושה הנצחית, מרכז קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא, שהפך על-ידי גויים ארורים, שועלים קטנים שהילכו בו, למקור החילול, הביזיון, הנאצה של השם אלוקי ישראל.

חברי הכנסת, אם גדולי ישראל של המשנה, שראו שועל יוצא ממקום המקדש, געו בבכי כי לא היה בידם הכוח למנוע את החילול, מה נאמר אנחנו, כאשר היום שועלים הילכו בו, והם מכלים בכל רגע את קדוש ישראל, כאשר שמו אותותם הכוזבות, אותות האסלאם, אותות הריבונות שלהם בהר השם, ואנחנו, עם בזוי ושסוי, שיצא מהגלות להקים כאן מדינה יהודית, הפכנו לעם שמבזה את עצמו, ומשסה ומחלל את כבודו העצמי.

בתקופת ההשפלה, כאשר ישב עם ישראל בגלות, הגיעו ארצה הישמעאלים מאותו מקור של הפסוק בבראשית "והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו", ובחירוף וגידוף עלו להר הקודש של אלוקי ישראל וחיללוהו במסגדים שסימלו את השתלטותו של אללה, כביכול, על אלוקי ישראל רחמנא ליצלן. ואנו, בחריקות שיניים עמדנו חסרי אונים מול ההשפלה, מול חילול השם. אך בחסדי השם, כאשר בשנת התשכ"ז קמו ערבים להכחידנו מגוי, להשמיד את מדינת היהודים כדי שלא ייזכר שמה עוד, קמו האריות, צבאות השם של צה"ל, והכום שוק על ירך. שחררנו את ירושלים כולה. הגענו להר-הבית, וקולו המנצח של הכוח היהודי נשמע בארץ: הר-הבית בידינו.

הר-הבית בידינו? - לעג לרש, בדיחה מרה ועלובה. הר-הבית בידיהם, שהרי כבר באותו חודש בשנת התשכ"ז נבהלו הגמדים המתייוונים והחזירו לווקף, שם רשעים ירקב, את המפתחות, את הבעלות, את הריבונות, ובמו רגלינו דרסנו את כבודו של עם ישראל ואת קדושת אלוקי ישראל. מאז אין קץ לבושות, לחילול השם. כנופיה של בריונים, פראי-אדם ישמעאלים, יושבים על הר קודשנו בכוננות מתמדת להכות, להשפיל יהודים המנסים לעלות לתפילה. משטרת ישראל, בהוראות הגמדים של ממשלות המערך והליכוד, מונעת מיהודים לממש את זכותם, על-פי חוק הכנסת, להגיע למקום קודשם. המופתי, שונא ישראל, השואף להשמידנו, מסית, ממריד, וממשלת הננסים הזאת מפחדת להעמידו לדין.

חברי כנסת של ועדת הפנים מגיעים לסיור בהר-הבית, ומשטרת ישראל מגייסת לא פחות מ-‎800 אנשי ביטחון לאבטח אותם. זו בושה וחרפה למדינה שאיבדה כל תחושה של בושה וחרפה.

בתצהיר לבג"ץ טוען אותו מופתי, סעד א-דין אל-עלמי, לריבונות מוסלמית יחידה ומלאה על הר-הבית, וכופר בסמכות בית-המשפט העליון לערער עליה. הוא מאיים גם במלחמת דת, בדמים.

חברי הכנסת, אילו היו רבנים דיינים מצהירים כך, הרי יוסי שריד והכנופיה של הארבעה מר"צ היו מתרוצצים ומתפוצצים וקוראים לעריפת ראשיהם של המסיתים והממרידים היהודים.

נגע הסרטן של ביזיון הר-הבית התפשט מהר מהר בכל מזרח-ירושלים, שם הטילו הערבים את אימתם על היהודים. היום חוששים יהודים ללכת לכותל דרך שער-שכם; יהודים חוששים לחייהם בבירת מדינת ישראל.

הר-הבית מסמל את ריבונותו של עם ישראל על ארץ-ישראל. מי ששולט בהר-הבית ישלוט בירושלים ובארץ-ישראל; מי ששולט בהר-הבית משליט גם את דתו ואלוהיו בעולם.
חובה קדושה לשים קץ לחילול השם של ריבונות המוסלמים על הר קודשנו; חובה עלינו לקדש שם שמים על-ידי החלת ריבונות אלוקי ישראל על הר-הבית, מקום קודשנו.

לשם כך אני מציע את חוק הר-הבית, התשמ"ו:

הר-הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, ולכל יהודי תינתן הזכות לעלות ולהתפלל בו בלא שום הפרעה.

כל הסמכויות בעניין נוהלי וזמני הביקור, כללי ההתנהגות, קביעת המקומות המותרים או האסורים בכניסה, קביעת סדר התפילה, יהיו בסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית בישראל.

כל הזכויות בעניין הר-הבית, הניתנות לווקף המוסלמי, לרבות הזכות להציב שומרים במקום, תופקענה מידיו.

המפתחות לשערי הר-הבית יימסרו לידי הרבנות הראשית לישראל.

ברור שחוק זה אינו אלא התחלה דלה וזעירה בדרך לקידוש השם המלא והמהודר, ואינו עונה כלל וכלל על הדרישה הלאומית וההלכתית לסלק משם את הזרים שכופרים באלוקי ישראל. כמו כן, שלא יהיה ספק כי ממשלה יהודית אמיתית של תנועת "כך" תיגש מייד, בעזרת השם, לחסל את שורש הנגע, ותוריד מהר-הבית את הזרים ואת המסגדים.

היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
אני מבקשת לסיים.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אך עד אז כדי ביזיון וקצף, לפחות בחוק המינימלי הזה.