מעל בימת הכנסת

הצעה לסדר היום: ההפחדה והפחד בקרב העם היהודי במדינה ג' אב תשמ"ז (29.7.87)

הצעה לסדר היום: ההפחדה והפחד בקרב העם היהודי במדינה
ג' אב תשמ"ז (29.7.87)


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהקשר של הנושא של ההפחדה והפחד בקרב העם היהודי בארץ ברצוני לברך על ההתפתחות החדשה במאבקנו למען ביטחונה של מדינת ישראל על-ידי הטרנספר של ערבים מן הארץ. אני מתכוון לקריאתו של סגן שר הביטחון, מר דקל, לתוכנית אשר תדאג לטרנספר של ערביי יהודה ושומרון. ברור שלפנינו עוד ניצחון לסיעת "כך" במאבקה המסור והקשה להחדיר לדעת הציבור את גודל הסכנה לקיומנו, שהיא עצם נוכחותם של אויבים בתוכנו. כמו-כן ברור שהצלחנו לכפות על הימין עמדה שאלמלא תנועת "כך" לא היו מעזים לאמץ אותה.

כמובן, ההצעה של מר דקל איננה רצינית בכלל, שהרי הוא מדבר על טרנספר התלוי ברצונם של ירדן ושל הערבים, כאשר כל בר-דעת מבין שדבר כזה לעולם לא יהיה, ושרעיון הטרנספר יוגשם אך ורק בכוח יהודי.

עוד לא אזר השר דקל את האומץ לפנות אל הבעיה העיקרית, דהיינו ערביי המדינה שהם גם אזרחים וגם מצביעים וגם יושבים בכנסת, ובידיהם הכוח לחסל את הציונות ואת המדינה היהודית בדמוקרטיה. אך איך אומרים? - שוויה-שוויה.

ועכשיו לעניין. קרוב ל-‎2,000 שנה ישב בדד עם ישראל רבתי בגויים, שרתי במדינות, עם מושפל, דכוי, בזוי, שבגויים לא נרגע ולא היה לו מנוח לכף רגלו; עם שחייו היו תלויים לו מנגד, שפחד לילה ויום ולא האמין בחייו; עם ששתה מיד השם, שמצץ עד הסוף את קובעת כוס התרעלה: פוגרומים, מסעי צלב, אינקביזיציות, שואות.
ומארבע כנפות הארץ נשא היהודי את עיניו אל אביו שבשמים וחזה, וקיווה וחלם על שיבת ציון, על שיבתו לציון, למדינתו היהודית, שבה ישתחרר מהעלבון, מההשפלה, מהאימה ומהפחד.

והנה בחסדי השם יתברך, ובמטרה לקדש את שמו הגדול המחולל בגויים, קמה מדינה יהודית עצמאית וריבונית, מדינה שאמורה היתה להחזיר ליהודי המושפל והמפוחד את גאוותו הלאומית ואת כבודו העצמי, לשחררו מצל הפחד שהתעופף תמיד מעל ראשו בגלות.

חברי הכנסת, מה קרה לחזון הגדול הזה? מי הפך את החלום לסיוט? היום במדינה של העברי החדש מפחדים יהודים ללכת בתוך העיר העתיקה בירושלים דרך שער-שכם אל הכותל המערבי. במדינה של הצבר הגאה ילד בן שמונה נרצח בדם קר; אם לשלושה ובנה בן החמש נרצחים בבקבוק תבערה. הורים שילדם מאחר להגיע הביתה בערב נכנסים מייד לפניקה, שמא, שמא, שמא. חיילים פוחדים לתפוס טרמפ בלילה. תחושת הפחד הגלותי עולה ארצה עם היהודים ששבו לציון. וכל הסיוט הזה מלווה בניסיון מביש של התקשורת, שהשמאלנים השתלטו עליה, וכן של המשטרה, להמתיק ולרכך, לסלף את העובדות האמיתיות.

הבוקר התקשר אלי יהודי מרחובות ובפיו סיפור מזעזע. אתמול בצהריים יצא ילד ששמו אוריאל וייספיש מביתו ברחוב מנדלי ‎2 ברחובות, להביא את אחותו מהגן. בדרך ניסה לפתות אותו ערבי בן ‎17 בערך. כאשר סירב הילד ללכת אתו, שלף הערבי סכין ורץ אחרי הילד הנבהל שהצליח בחסדי השם בנס להגיע לגן כשהוא היסטרי. בסופו של דבר נעצר הערבי ועוד שניים, ערבים מחן-יונס.

זהו סיפור מזעזע, שרק בדרך נס לא הסתיים בטרגדיה של רמי חבה, השם ייקום דמו. אך העיקר, אף שהודעה על הסיפור הנורא הזה הגיעה לכל כלי התקשורת, לא הטלוויזיה, לא הרדיו ולא העיתונות, אף אחד מהם לא פרסם דבר ולא חצי דבר. וכמו בעולמו של ג'ורג' אורוול - לגבי הציבור כאן בארץ כל הסיפור לא היה ולא נברא.

הגיע הזמן לדיון מקיף על התופעה הנוראה של ההפחדה והפחד בקרב העם היהודי במדינה, במדינה היהודית, והניסיון הנפשע של השמאל המכוער בתקשורת להשתיק אותה.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
תודה לחבר הכנסת מאיר כהנא. הצעה אחרת לחבר הכנסת אמנון לין. בבקשה, אדוני.
אתה יכול לדבר מכל מקום שאתה רוצה.

אורה נמיר (המערך):
------------------
דבר מהמקום, למה לעלות? מה הכבוד הזה שאתה נותן לו?

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אוי, אוי ואבוי.

אמנון לין (המערך):
------------------
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדרך כלל איננו נוהגים להחשיב את העמדות החריגות של כהנא במליאה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
חבר הכנסת כהנא.

אמנון לין (המערך):
------------------
היום הביא כהנא דבר המחייב תגובה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אדוני, חבר הכנסת כהנא - - -

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
כן, כן. סליחה, חבר הכנסת לין, תאמר בבקשה: חבר הכנסת כהנא.

אמנון לין (המערך):
------------------
אמרתי כך, לא?

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
לא. אמרת: כהנא.

אמנון לין (המערך):
------------------
סליחה, חבר הכנסת כהנא.

חבר הכנסת כהנא עשה דבר חמור כשהוא האשים את העם היהודי בישראל בפחד מפני אויבי ישראל. אינני יכול לעבור על זה לסדר-היום.

נכון שיש לנו בעיה עם טרור הנמשך כבר ‎70 שנה. יש לנו בעיה עם איבה ערבית בלתי מתפשרת הנמשכת עשרות בשנים. אבל אני רוצה להתנגד בכל הכוח האפשרי לדיבורים על כך שישראלים הולכים ביישוב יהודי בישראל בהרגשת פחד. גיבורי ישראל בצבא ובכל מקום מוכיחים את אומץ לבם בהתייצבות אל מול הטרור, הם מכים בו מכות נמרצות. אין דבר חמור יותר ואין דבר המסייע יותר לטרור מן העמידה כאן והדיבורים המגיעים לכל אויבי ישראל, שעם ישראל מפחד מאויבי ישראל ומהטרור.

אני מציע לכנסת לדחות בשאט נפש את העלילה הזאת - -

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
עוד מעט.

אמנון לין (המערך):
------------------
- - כאילו יהודים בישראל מפחדים מהטרור ומאויבי ישראל. אני מכבד ומציין בגאווה את האומץ של הצעירים ושל העם היהודי כולו להתייצב מול הטרור ומול אויבי ישראל.

אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום.

היו"ר א' נחמיאס:

תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת כהנא, יש לך דקה אחת, אם אתה רוצה לדבר. חבר הכנסת כהנא, יש לך דקה להוסיף דברים. בבקשה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
חבר הכנסת לין, איפה אתה חי? אתה יודע מה קורה בחיפה, בעיר התחתית, בחליסה?
חבר הכנסת לין, אולי גם תשמע ותלמד משהו. בחליסה, בעירך חיפה, תגיע לשם, תדבר שם עם "עמך", לא עם שמעון פרס אלא עם "עמך". תראה שם את הפחד, כן, יש שם פחד.

אמנון לין (המערך):
------------------
זו לא אמת.

אורה נמיר (המערך):
------------------
אתה עוד מתווכח אתו?

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
בשכונת-שפירא בתל-אביב יש פחד. אדוני, איפה אתה חי? גם אני גאה במדינה. אבל היום יש פחד בקרב היהודים במדינת ישראל.

היו"ר א' נחמיאס:
----------------
תוסיף שאתה מבקש להעביר את ההצעה לוועדה.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
אני מבקש להעביר את ההצעה לוועדה.