מעל בימת הכנסת

הצעת סיעת כך להביע אי-אמון בממשלה בשל יחס מצרים לממשלה ולמדינה וסירובה של הממשלה לשמור על כבוד ישראל. כ"ב טבת תשמ"ח (12.1.88)

הצעת סיעת כך להביע אי-אמון בממשלה בשל יחס מצרים לממשלה ולמדינה וסירובה של הממשלה לשמור על כבוד ישראל.
 כ"ב טבת תשמ"ח (12.1.88)


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "התעוררי התעוררי קומי ירושלים אשר שתית מיד השם את כוס חמתו, את קבעת כוס התרעלה שתית מצית". אפשר להבין את השתייה המרה של היהודים מכוס התרעלה, מלא מסך, ביד השם, אך רק מומחה למחלות נפש ולפסיכולוגיה א-נורמלית יוכל לפענח את התעלומה של מדינת ישראל המתרפסת לפני מצרים, האויב הצר והמצר, ובהשתחוות מזוכיסטית סופגת חירופים, גידופים, עלבונות והשמצות ופוערת פיה לפרעה הקטן לשתות מידו את כוס חמתו ועלבונותיו, את קובעת כוס התרעלה של המצרי, הצר והמצר הזה. "פי פערתי ואשאפה" קוראים היהודים בעלי התשוקה החולנית לסטירות-לחי מצריות. אין כמעט יום שממשלת הננסים שלנו אינה מקבלת על עצמה כל חולי וכל מדווי מצרים הרעים. אילו בושות, אילו עלבונות, חירופים וגידופים מפיהם של מובארק הרשע ויועציו המרושעים. ואנחנו, העם העברי החדש, תוצרת הציונות - "יתן למכהו לחי, ישבע בחרפה".

אוסמה אל-באז, יועצו המדיני של הפרעה הקטן, משווה את ישראל לדרום-אפריקה, ובחוצות קהיר שורפים את דגל המדינה היהודית. וממשלת הננסים שלנו - "ואני כחרש לא אשמע". הבית העליון של הפרלמנט המצרי מפרסם הודעת גינוי נגד ישראל בשל צעדי הדיכוי, כאשר אותו יום שוב נובח יועצו של הפרעה הקטן ואומר כי לחוזה ההגנה הבין-ערבי יש עדיפות בעיני מצרים על חוזה השלום עם ישראל. ובחוצות מצרים שורפים המונים את הדגל היהודי ומבזים את המדינה היהודית. וממשלת ישראל -"כאלם לא יפתח פיו".

כלי התקשורת המצריים, לרבות הרשמיים, שופכים שמן על מדורת השנאה בשטנה שלוחת רסן. עורך השבועון "אל-מוצאוור" כותב, שהפתרון לבעיות המזרח התיכון יבוא עם חיסול ישראל. מאמר ב"אל-אחבאר" מודיע לנו, ואני מצטט: "ישראל שוכחת שהאומה הערבית ומדינות ערב אורבות לרגע המתאים להשבת אדמותיהן והענשת התוקפן". והוא מוסיף: "בתלמוד יש קריאה ליהודים להשחית את העולם". וממשלת העבדים שלנו - החשיתי מעולם, אחריש, אתאפק.

ממשלת הפרעה הקטן, מצר היהודים המצרי, מזמינה את שגריר ישראל למשרד החוץ בקהיר ותובעת ממנו לשים קץ לאלתר "לפעולות הברבריות בשטחים הכבושים". ואנחנו? משרד החוץ שלנו, של הפרס המעופף, מודיע שהוא ינזוף בשגריר ישראל באו"ם על דבריו הנוראים, שלפיהם מצרים נוהגת ביד קשה יותר מישראל בטיפול במפגינים.

הגנרל המצרי גמאסי צופה, כי בתוך חמש שנים תצטרף מצרים לקואליציה ערבית לוחמנית נגד ישראל.

אטלס, ששמה של ישראל הופיע בו, סולק מבתי-הספר במצרים על-ידי שר החינוך של הפרעה הקטן. ובחוצות קהיר מקללים את ישראל ושורפים את דגל המדינה היהודית. וממשלת המשועבדים המושלים בנו - "ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה". הפרס מבין את התגובה המצרית וממשיך לעוף בשמי הוועידה הבין-לאומית. והשמיר השאנן, הבוז לגאי נצים, ממשיך לשבת בשלווה בין יתר הקוצים. כן, ממשלה - גם אילם, גם חירש, גם קטן.

בתופים ובמחולות פותח אש"ף מחדש את משרדיו במצרים, וסגן ראש הממשלה דוחה מחאה ישראלית ואומר, כי מצרים מקבלת את כל החלטותיה על-פי "מצריותה וערביותה".

בחוצפה מרשימה ובבוז מופגן מסרבים המצרים לפצות את משפחות הנרצחים בראס-בורקה ומציעים להן סכום מביש. והתגובה של משרד החוץ של ישראל? הוא מציע למשפחות להסכים לבושה, ואנחנו נשלם להם את ההפרש.

בוטרוס ראלי כותב, כי הסכם השלום בין מצרים לישראל לא יוכל לעמוד ללא פתרון הבעיה הפלשתינית. ובחוצות מצרים שורפים ומבזים את הדגל היהודי.

הסכמי קמפ-דייוויד הפכו מזמן ללעג ולקלס. תיירים מצרים כמעט שאין. קשרי ספורט ותרבות אינם קיימים. והמצרים, בסטירת-לחי מכוונת, מזמינים את הנאצי ולדהיים לביקור רשמי בקהיר.

היקף הכוחות המצריים בסיני גדול יותר מאי-פעם בעבר. חברי הכנסת, "אחזו לנו שועלים, שועלים קטנים". וכך אמרו חז"ל על הפסוק הזה: "ערומים היו המצרים, לפיכך הוא מושלן כשועלים. מה שועל זה מהלך ומביט לאחוריו, כך המצרים מהלכין ומביטין לאחוריהן. ומה אמרו? הבה נתחכמה לו. אמרו: בואו ונבוא עליהן בחוכמה, ונראה היאך אנחנו משעבדין על ישראל".

השועלים הערמומיים, המצרים, שהם צרים ואויבים לעם ישראל, מעולם לא רצו שלום עם המדינה היהודית. מאז ומתמיד, מאז מלחמת השחרור, כאשר פלשו הטנקים לארץ ומטוסיהם הפציצו את תל-אביב, חלמו הפרעונים הקטנים על חיסולה של מדינת היהודים. היאך אנו משעבדין על ישראל?

מה שהשמנמן, המלך הקודם פארוק, ומה שהקיסר נאצר המגוחך לא הצליחו לעשות בכוח הזרוע, ניסה אוהד הנאצים סאדאת, ומנסה יורשו מובארק לעשות בעורמה של שועלים, שועלים קטנים:" הבה נתחכמה לו ונראה היאך אנחנו משעבדין על ישראל".

בגין - האכזבה המרה - נתן להם את סיני על מגש של כסף, לאחר שנפל בתוך הפח המתוחכם והערמומי של סאדאת, שהבין את חולשת המפקד: התאווה לאהבה, לאהדה, לכבוד.

הפקרנו את סיני, שהיה לנו למגן ולמחסה, שהציב את כוחותינו מול לב האוכלוסייה המצרית. הפקרנו בארות נפט ואוצרות טבע של הון תועפות. הפקרנו בסיסי צבא מהמשוכללים בעולם תמורת השלום של הפרעונים של הפורענות, השועלים הערמומיים.

מעולם לא חשבו השועלים על שלום. מעולם ראו הערומים האלה בהסכמי קמפ-דייוויד תמרון ומשחק פוליטי. מייד לאחר שקיבלו את סיני מידי היהודים האווילים, כבר התחילו לעבד תוכנית להפר את סעיפיו - מזימה מתוחכמת שתעמיד את היהודים בעיני העולם כתוקפנים, כרוצחי אזרחים חפים מפשע, כמפירי חוקים בין-לאומיים, כמסוכנים לאזור ולעולם. וכל זאת כדי להתנער מהשלום המגוחך עם ישראל ולהצטרף בגלוי לאלה הרוצים להשמידנו, כאשר מזימתם מלווה בהבנה ובאהדה בין-לאומיות.

תומך הנאצים סאדאת חלם, ויורשו הפרעה הקטן חולם, על השמדת ישראל בחוכמה ובתחכום. והממשלה שלנו, המסכנה, החולנית, בתסביכיה המזוכיסטיים עוזרת להם. כל ממשלה יהודית המכבדת את עצמה ואת המדינה היתה מחזירה מזמן את השגריר שלה מקהיר, היתה זורקת מכל המדרגות את השגריר המצרי ויוצאת למסע של הסברה המפרט את כל ההפרות המצריות של הסכמי קמפ-דייוויד, הפרות שנעשו במצח נחושה ובבוז מופגן. מדינה נורמלית היתה מוחה נגד כל הפרה והפרה, נגד כל צעד עוין, היתה מציירת את המצרים כמו שהם - שועלים קטנים, שקרנים, נוכלים, שוחרי מלחמה והשמדת המדינה היהודית.

אך מה לעשות עם מנהיגים  כאלה של המערך והליכוד, שעוד לא יצאו ממצרים, שנפשם עודנה שפלה ומשועבדת לאדוניהם המצרים. הממשלה הזאת היא חתיכה שאינה ראויה להתכבד.

ובכן, אני פונה עכשיו אל הפרעה הקטן: דע, מובארק, שלא כולנו במדינה הזאת שפלים ומושפלים. הסכת ושמע לדבריו של יהודי אמיתי, היונק מתורת השם והמזוין באמונה ובביטחון באותו אלוקי ישראל שפעם השפיל את אבותיך ואת אליליהם.

לפני יותר משלושת אלפים שנה נכנס משה רבנו לארמונו של השועל הקטן פרעה והכריז: "כה אמר ה' אלקי ישראל: שלח את עמי". והשועל הקטן ענה בגאוותנות וגסות רוח: מי ה' אשר אשמע בקולו? לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח!. לא ידעתי את ה'. פרעה זרק את הכפפה של כפירה בה' אלוקי ישראל כבורא וכמנהיג העולם - הביטוי הראשון לחילול השם מצד גוי בעולם. והביטוי התבטא למעשה בביזיון עם השם, עם ישראל. אותו פרעה שלא ידע את השם, שלא פחד ממנו, גם לא נרתע מדיכוי עמו - עם ישראל.

ועל כן, הרים הקדוש ברוך הוא את הכפפה ויצא למלחמה נגד הפרעה הקטן, השועל המצרי: עשר מכות, יד חזקה וזרוע נטויה של בורא עולם - וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים.

שמע, מובארק, הלא-יודע את השם, המחלל את שמו ואת שם עמו, השורף דגלי מדינת היהודים, מדינת השם, בחירוף ובגידוף; שמע, שועל קטן: ממשלת הננסים, הממשלה הזאת, זמנה עובר. בעזרת השם מגיעים לשלטון יהודים שלא ידעו את ביזיונות ושעבוד מצרים, יהודים גאים המאמינים והבוטחים בה' אלוקי ישראל, יהודים שישיבו לשועלים שבעתיים אל חיקם.

אתם שורפים דגל יהודי במצרים? אתם מבזים את הדגל הישראלי, שמסמל את כוחו וזרועו של הקדוש ברוך הוא? חבל שלא שרפו ולא השחיתו את דגלכם, שועלים קטנים, בחוצות ירושלים.

אני מציע אי-אמון לממשלת העבדים. אך קודם כול, הנני מציל קצת מכבוד עם ישראל ומקדושת השם.

(חבר הכנסת כהנא שולף את הדגל המצרי וקורע אותו.)

היו"ר ד' תיכון:
---------------
לא, לא, אני קורא אותך לסדר. סדרנים, להוציא אותו.

(חבר הכנסת מאיר כהנא מורד מהדוכן ומוצא על-ידי הסדרנים מאולם המליאה.)