מעל בימת הכנסת

נאום בעת הצעת אי אמון של הרשימה המתקדמת. כ"ט טבת תשמ"ח (19.1.88)

נאום בעת הצעת אי אמון של הרשימה המתקדמת.
כ"ט טבת תשמ"ח (19.1.88)


כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתוכחה הנוראה הכתובה בתורה, שבאה להזהיר את עם ישראל ממה שיקרה לו אם לא יקיים את מצוות השם, מצאנו את הפסוק הזה: "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה". משוגע, לא פחות ולא יותר. עם משוגע. מי שיושב בבית הזה נוכח לדעת שהתוכחה הזאת אכן התקיימה במלואה. בית משוגע ומטורף.

קראנו היום בעיתונים על שלושה בוגדים, מרגלים שנתפסו בסוריה. מה עושים הסורים כאשר הם תופסים בוגדים בתוכם? תולים אותם בכיכר. הם תולים אותם בליווי תופים ומחולות בכיכר, כי ככה ייעשה לבוגד אשר המלכות השפויה רוצה בעונשו. זאת מדינה שפויה, זאת ממשלה שפויה, זה עונש שפוי. עונשו של בוגד הוא חבל התלייה.

אך מה עושה מדינת היהודים, ממשלת היהודים, הכנסת, שכולם בה הוכו בשיגעון? מה עושים בבית הלאומי היהודי כאשר יש לנו עסק עם בוגד, עם איש אש"ף, שכבר ישב במעצר מינהלי בעוון ניסיון לחתור תחת המדינה הציונית היהודית? מאפשרים לבוגד להיות חבר הכנסת, מאפשרים לבוגד להסית נגד מדינת ישראל. מתייחסים אליו, עונים לו. מאפשרים לבוגד לחתור תחת קיומה של המדינה היהודית. בסוריה השפויה מעלים בוגד לגרדום. בבית-משוגעים מעלים בוגד לבמת הכנסת ונותנים לו לנבוח את בוגדנותו. אכן, "והיית משוגע ממראה עיניך".

מה יש פה להתווכח, לענות לו? זהו איש אש"ף הרוצה את דמנו, הרוצה לחסל אותנו - ומתייחסים אליו. כאשר אני קם לדבר - יוצאים כל ה"שפנים". כאשר הבוגד הזה, איש אש"ף קם לדבר - כולם יושבים.

לבוגד מגיע רק חבל, לא חבל-עזה, כי אם חבל תלייה. אני מבטיח - כאשר תגיע, בעזרת השם, תנועת "כך" לשלטון, נגרש מהארץ את השיגעון, הטירוף. יקום שלטון יהודי שפוי שייתן לבוגד, לאיש אש"ף החולם על חיסולה של מדינתנו - חבל, חבל בוגדים, חבל תלייה.

אני מציע אי-אמון לממשלה. את החבל הזה הוא עוד יקבל.

(שולף חבל תלייה ומוסר אותו ליושב-ראש.)

היו"ר ד' תיכון:
---------------
הו, הו, רבותי, קחו אותו, קחו אותו.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
בבקשה, זה למיעארי.

היו"ר ד' תיכון:
---------------
תמיד הוא מצליח להפתיע אותי ברגע האחרון. איפה הוא החזיק את החבל? לא במעטפה?