מעל בימת הכנסת

נאום בעת הדיון על הצעות להביע אי אמון לממשלה ל' סיון תשמ"ח (15.6.88)

נאום בעת הדיון על הצעות להביע אי אמון לממשלה
 ל' סיון תשמ"ח (15.6.88)
(ח"כ כהנא עולה לבמה אחרי קרב מילולי עם מוחמד מיעארי. עכשיו מיעארי קם ומתחיל לצאת מהאולם)

מאיר כהנא (תנועת כך):

---------------------
מוחמד, לאן אתה הולך?

היו"ר ח' גרוסמן:
----------------
סליחה, כך אתה רוצה לעלות לדוכן? אחר-כך תבוא בטענות על כך שאני מקפחת אותך.

מאיר כהנא (תנועת כך):
---------------------
חס ושלום.

כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, עוואד גורש מן הארץ. מלאך השלום יצא. מה יש להוסיף? צאתך לשלום, מלאך השלום, מלאך תחתון. ונקווה שתהיה החלוץ, הראשון מבין המונים ערבים שיצטרפו אליך לחוץ-לארץ ויבנו את חייהם באושר, בשלווה, בניו-יורק, בירדן או בכל אחת מ-‎22 המדינות הערביות, כן תרבינה.

חברי הכנסת, לא בכדי השוו את המלאך הזה, מלאך השלום עוואד, לגנדי. שהרי גם ההודי גנדי היה אנטי-ציוני. אותו אדם, שעשו ממנו פרה קדושה, עגל זהב, גם הוא היה שונא הציונות, גם הוא לחם נגד מדינה יהודית. אבל זה הצד השווה היחיד בין גנדי לבין עוואד.

עוואד הוא שונא ישראל וגם שונא יהודים, ומתבטא בכל פורום, בכל הופעה, במונחים אנטי-ציוניים. לפני זמן קצר, בנאום כאן, בירושלים, קבע עוואד שבשבילו מדינת ישראל כולה היא פלשתין.

שעוואד הוא מלאך רשע - זה ברור; שהיהודים התומכים בו הם טיפשים, אווילים, סכלים ויותר מכך - גם זה ברור. מגיע לעוואד פרס נובל על שאינו מתפוצץ מצחוק למראה היהודים המטורפים השותים ממימיו, הכורעים ומשתחווים לפני אדם שהוא אויב, שונא, רשע, ושואף להשמדתה של מדינת ישראל.

אך מן המר, העוואד הזה, עוד יצא מתוק. אתמול הצליחו המתייוונים והמתגויים כאן להכשיל ניסיון לקבוע כי הגירות חייבת להיות על-פי ההלכה. ובצביעות ובציניות קרקרו כל אלה, כי יהודי הוא כל אדם שמצהיר שהוא רוצה להיות יהודי. נו, והנה קם העוואד והצהיר שהוא יתגייר - על-ידי איזה רביי רפורמי, איש "שלום עכשיו", ר"צניק כזה. ואם ככה יהיה, סוף סוף יבינו אפילו אנשי המערך עד כמה צדקו רבני ישראל האמיתיים.

תנועת "כך" עומדת לפתוח בניו-יורק בימים אלה משרד להגירה למען הערבים בישראל. אני כבר ביקשתי לשלוח מברק לעוואד, שהוא יעמוד בראש המשרד הזה. הרי האדם הזה הוא מומחה לגירושים. בעזרת השם, עוד נראה מאות אלפים כאלה, כמוחמד מיעארי, מחמד ותד, תופיק טובי, שישבו בשלום ובשלווה בניו-יורק, ולא פה, במדינת היהודים.