פירוש המכבי - נביאים אחרונים -כתובים

חגי - קטעי פירושים

חגי - קטעי פירושים

חוסר אמונה; א"י; פחד בני ישראל

(א:ב,ד) כה אמר ה' צב_אות לאמר: העם הזה אמרו: לא עֶת בֹּא, עֶת בית ה' להִבָּנות... הַעֵת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים [מכוסים תקרת ארז] והבית הזה חָרֵב?! איך שפסוקים אלו (ב_יא) מתאימים למוסר ליהודים שאינם עולים ארצה! הרי אם הנביא מייסר את ישראל שכבר נמצאים בארץ ישראל, על אחת כמה וכמה על יהודי הגולה!

(א:ב,ה_ז,ט) לא עֶת בֹּא עת בית ה' להִבנות... שימו לבבכם על דרכיכם, זרעתם הרבה והָבֵא מעט... שימו לבבכם על דרכיכם... יען ביתי אשר הוא חָרֵב ואתם רָצים איש לביתו. כמה יהודים אומרים שהעת המודרנית והנאורה והמתקדמת היא לא עת לטפל בעניינים רוחניים, שהם פרימיטיביים. אבל האמת היא שלא יתכן שנוכל לבנות מדינה מוצלחת אם לא יהיה "בית ה'".

(א:ה) כה אמר ה' צב_אות: שימו לבבכם על דרכיכם!  (ושוב בפסוק ז) כאשר אין נבואה ברורה ואין נביא, אנו יכולים להכיר האם הדרך שהולכים בה היא טובה או לא טובה, מלקח העבר או מהמאורעות של הזמן ומתכלית המעשים. וטועים אלו שאינם מבחינים שהעת הזאת היא אתחלתא דגאולה.

(א:ח_ט) עֲלו ההר והֲבֵאתם עץ, ובְנו הבית, ואֶרְצֶה בו ואֶכָּבְדָ, אמר ה', פָּנֹה   אל הרבה והנה למעט, והֲבֵאתם הבית [שלכם] ונפחתי בו [ותהיה כלה] יען מה, נאֻם ה' צב_אות? יען ביתי אשר הוא חָרֵב, ואתם רצים איש לביתו. יש שפירשו שישראל טעו בחשבון, ולכן לא בנו את בית המקדש. ואין זה נראה לי כלל וכלל. הם בוודאי לא טעו, והראיה, שהרי בפסוק ד הנביא מוכיח אותם על שהם יושבים בבתים מוכנים — וכי משום שלפי חשבונם לא הגיע הזמן אסור להם לבנות בתים?! ועוד — למה לא אמר להם הנביא שטעו בחשבון? אלא מקור אי הבנייה היה פחד מהגוי (ונראה שבאמת כבר התחילו והפסיקו). כך אומר רש"י (א): "נאמרה נבואה זו לחגי לזרזם לחזור ולבנות במלאכה, ולא ייראו, כי לא יבטלום הגוים, שהקב"ה יצליחם". וזו תוכחה גם לנו היום, כאשר בונים בתים פרטיים בעוד ששטחי א"י המשוחררים נשארים בידי הערבים.

בטחון

(א:יד) וַיָעַר ה' את רוח זרֻבבל בן שַלתיאל פַּחַת יהודה, ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, ואת רוח כל שארית העם, ויבֹאו ויעשו מלאכה בבית ה' צב_אות אלקיהם. אומר הרד"ק: "מפני הצרים החושבים להשבית המלאכה, היו צריכים להערת רוח לחזק את לבם". כדי להאמין ולבטוח בה' בעת צרה וספק, דרוש מאדם אומץ וחוזק. ולכן השתמש הנביא בביטוי "ה' צב_אות" כאן ובכל הפרק. וכן נאמר (תהלים כז: יד): "קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'".

רכוש פרטי — לה' הארץ ומלואה

(ב:ח) לי הכסף ולי הזהב, נאֻם ה' צב_אות.

(ב:יד) כתב מהר"י קרא: "והיכן היו מקריבים? והלא הבית היה חרב? אלא אותו יסוד שעשו לבית המקדש — שם היו מקריבים, והיו חושבין כמו שיהא כל הבית בנוי". וכן כתב הרד"ק בפסוק י, ואבן עזרא בפסוק יא, שהכהנים הקריבו קרבנות על המזבח בירושלים י"ט שנים קודם בנין הבית השני.