40 שנה

הקדמה

הקדמה

את החוברת הקטנה הזאת חיברתי לפני כשמונה שנים בניסיון נואש להזהיר את ישראל וכמו שאמר הנביא: "וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם" (יחזקאל לג).

והנה עברו השנים וכן תקופת ארבעים השנה, וראשי העם לא סרו מדרכיהם הרעות ולא נטו אוזן, אלא, אדרבא, ניסו להשתיק ולסתום את הדברים שנועדו להציל את עם ישראל מפני מעלליו.

כל מי שעיניו בראשו יראה את תוצאות אווילותם, את ההידרדרות הנוראה שחלה מאז תמה התקופה של ארבעים שנה. הגר אשר בקרבנו עלה מעלה מעלה כאשר אנחנו זינקנו מטה מטה; האויב עולה עלינו במטרה להשמידנו, ואנו – כאלו דבקה בנו קללת התוכחה – ”יככה ה' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב". (דברים כח).

 

ובכן, תמה ונשלמה תקופת הפסק זמן, ההזדמנות האחרונה שהקב"ה – בחסדו הגדול – נתן לנו, והמדינה היהודית מתמוטטת כאשר האדמה בוערת מתחת לרגלינו, ודבריו של בעל ה"כלי יקר" (דברים ד:כה) רועמים:

"כי תוליד בנים ובני בנים וגו' לפי שאין פתגם הרעה נעשה מהרה על כן מלא לב בני אדם לעשות רע ואינו מרגיש שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו וגבי דיליה באחרית הימים על כן אמר כי תוליד בנים וגו', רוצה לומר בתוך זמן זה באותן הימים עצמם אשר תשחיתו תולידו בנים ובני בנים כמנהג העולם ונושנתם בארץ וע"י זה תטעו לומר לו חפץ ה' להמיתכ' כולי האי לא שתיק הרי אנו מולידים כמנהג העולם ויושבים על הארץ ימים רבים וא"כ וודאי אין בנו אשמה על זה אמר העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד האבדון מהר מעל הארץ כי ממידת הש"י שלא להבי' צרות תכופות זו לזו כמו שלמדו במדרש מן פסוק וריוח תשימו בין עדר ובין עדר וזה דוקא בזמן שהוא נפרע תכף בלא הרחבת זמן אבל אם הקב"ה מאריך אפו זמן רב אז באחרית הימים הוא מביא צרות צרורות זו לזו ותכופות וצרה אל אחותה נגשת".

ובכן, כאשר שעת האפס פוקדת אותנו, הנני מגביה את קולי שוב בקריאה לבני עמי: שובו בנים שובבים, וכדברי הנביא: "שובו אלי ואשובה אליכם..." (מלאכי ג') ובכך נציל את נפשותינו ונפשות יקירנו ובני עמנו מהשעות הרעות המתרגשות לבוא לעולם, ובע"ה נחיש את הגאולה השלמה במהרה בימינו.

הרב    מאיר    כהנא