הרב מאיר כהנא - מכתבים לילדיו

ברוך היקר, ט' בניסן תשל"ה

ט' בניסן תשל"ה (21 במרץ 1975)

ברוך היקר,

היה נפלא לקבל ממך מכתב ולדעת שאתה לומד היטב והרבה וכן עושה. אני שמח שהלכת ליריחו. בעניין שאלתך על המאבק בחיילים: תכננתי לכתוב לך שאני מתנגד, אבל אז קראתי את הטענה ההגיונית מאוד שהעלית: מה היה עליך לעשות אילו אותו חייל היה מונע ממך לקיים מצווה שהעובר עליה חייב כרת או כופה עליך לעבור עברה כמו חמץ בפסח. אמנם כפייה לעבור עברה אינה דומה לענייננו [מניעת התנחלות],

 אך מניעת קיום מצוות עשה דומה לענייננו, ובזה אתה צודק. ההבדל היחיד שאולי ניתן לראות – ואינני בטוח אם זה הבדל משמעותי – הוא זה: אמנם ההתיישבות ביהודה היא בוודאי מצווה, אך אתה גר בארץ ישראל ואינך מנוע מקיום המצווה הכללית של יישוב ארץ ישראל. אבל עדיין אינני בטוח. דבר אחד ברור: ...תהיה התקדמות רק כשעשרות אלפי יהודים יהיו מוכנים להיגרר לכלא וידרשו להישאר שם.

אחד עשר מאנשינו נעצרו לאחר שביתת שבת בת ארבעה ימים בקונסוליה הישראלית.

העיקר הוא אמונה וביטחון הן בקב"ה והן בעצמך ובצדקת דרכך.

"לא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה שנאמר 'ויאמן העם' (שמות ד, לח), וכן אתה מוצא שאין הגלויות מתכנסות אלא בשכר האמונה" (מכילתא, בשלח). חג כשר ושמח,