הרב מאיר כהנא - מכתבים לילדיו

ילדים יקרים, סיוון תשל"ה

סיוון תשל"ה (מאי 1975)

ילדים יקרים,

מאחר שתקבלו זאת בסביבות שבועות, אכתוב לכם דבר תורה שחשבתי עליו היום:

המעיין בשמות פרק ט' פסוק י"ב ברש"י יראה שעל המלים "כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי אל לבך..." אומר רש"י: "למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות". וכל המפרשים הקשו על רש"י – מה עניין מכת בכורות לכאן, ותירצו מה שתירצו, ורובם ניסו להסביר שמה שאמר רש"י "מכת בכורות", כוונתו אינה למכה העשירית אלא למכת ברד (ועיינו בשפתי חכמים). והיה אחד שהרחיק לכת ופירש שברש"י היה כתוב מ"ב וכוונתו הייתה מכת ברד, אלא שהמדפיס כתב מכת בכורות. אבל אפילו אם נגיד שהכוונה היא למכת ברד, עדיין אנו עומדים בפני הקושיא: מה מצינו במכה זו שהביא את רש"י לפרש שהיא שקולה כנגד כל המכות? ועוד יותר, למה אמר ה' "בפעם הזאת"? הרי המכה הזאת לא הייתה יותר נוראה ממכת דבר, לדוגמה.

ועוד, מה פירושו של הסגנון "אל לבך", דבר שלא מצאנו בכל שאר המכות עד כה?

 

לכן נראה לפרש שבוודאי מדובר כאן על מכת הברד, כי זה מקומו. וכוונתו של הקב"ה הייתה להכות בפעם הראשונה באמונה של המצרים, כך שיתחילו בפעם הראשונה להאמין בקב"ה. כי הנה, המסתכל בפסוק י"ט יראה שבפעם הראשונה הקב"ה נתן למצרים

 מנוס ודרך להינצל מהמכה, שאם יניסו את מקניהם ועבדיהם לבתים קודם לכן, לא ימותו, אבל הצלה זאת הייתה מבוססת על ה[תנאי] שהמצרים ישמעו לאזהרה ויאמינו בה' שהוא האלוקים הכול יכול. ובכן, זאת הייתה ההתמוטטות הראשונה של האמונה באליליהם והסדק הראשון בעקשנות מצרים שהתבטאה בהצהרת פרעה "לא ידעתי את ה'". וכל תכלית המכות הייתה להראות שה' הוא האלוקים, כמו שאמר כאן בפסוק יד "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ", וכן בפסוקים דומים (פסוק טז ופסוק כ', "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו").

ולכן אמר ה' אל פרעה בפסוק הזה: "הפעם הזאת אני אשלח מגפותי אל לבך". ר"ל אל לבך ואל אמונתך ואמונת עבדיך ועמך "בעבור תדע שאין כמוני בכל הארץ". וזאת [הפגיעה באמונתם] הייתה מכה קשה יותר מכל שאר המכות. וקצת חיזוק לדבריי תראו אם תביטו באבן עזרא (יד) שכתב: "ולא ראינו שפחד פרעה בכל המכות העוברות כאשר פחד מזאת ואמר 'ה' הצדיק'". ר"ל שזאת הייתה נסיגתו הראשונה מהצהרתו "לא ידעתי את ה' ".

ובאמת, זאת היא תכליתם של העולם ושל בני האדם, להכיר שה' הוא האלוקים ולכרוע לפניו ברך ולקבל באהבה וברצון עול מלכותו. ומי ייתן שכולכם תסבלו את העול הקשה והנהדר הזה בשמחה ובאושר.

חג שמח.