הרב מאיר כהנא - מכתבים לילדיו

שלום בנימין היקר - משל רבי עקיבא

 

שלום בנימין היקר,[1]

כידוע לך, לא אוכל לחזור מיד הביתה משום שנשפטתי לכמה חודשים בבית הסוהר. אני לא בטוח אם אתה מבין למה ועל מה, אך מכיוון שאתה כבר ילד גדול הלומד חומש ונביא ודינים, וחוץ מזה אתה ילד חכם ופיקח, אני אנסה להסביר את זה דרך משל. פעם אחת הרומאים תפסו את רבי עקיבא כאשר הוא היה עוסק בתלמוד תורה. הרומאים הרשעים גזרו על היהודים שלא ללמוד תורה, וכל מי שעבר על הגזרה היה חייב מיתה.

לפני שרבי עקיבא ישב בבית הסוהר, כלומר קודם שנתפס, בא אליו יהודי מלשין אחד, ושמו פפוס, ושאל אותו: "למה אתה לומד ומלמד תורה? אינך יודע שאם הרומאים יתפסו אותך הם יהרגו אותך?" על זה השיב רבי עקיבא:

"אמשיל לך משל. פעם שועל אחד טייל על שפת הנהר והבחין בדגים שהיו מאוד נרגשים ושחו הלוך וחזור בפחד גדול. "למה אתם מפחדים?" שאל השועל. "דייגים באים", ענו הדגים, "והם רוצים לתפוס אותנו". "אם כן", אמר השועל הפיקח, שראה כאן הזדמנות לאכול מאכל דגים, "למה שלא תעלו ליבשה עד אשר יעברו הדייגים?"

"שועל טיפש!" צחקו הדגים. "אם במים, שהוא חיינו, אנחנו בסכנה, על אחת כמה וכמה שלא נוכל להתקיים ביבשה!"

 

"כך", אמר רבי עקיבא, "אצלי. אם אני בסכנה כאשר אני לומד תורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, על אחת כמה וכמה שלא אוכל להתקיים אם אפסיק ללמוד תורה".

ובכן, זה המשל, וכן אצלי. ידוע לך מכל השיחות על יד שולחן השבת שאחת המצוות החשובות בתורה היא המצווה של אהבת ישראל – לאהוב כל יהודי ויהודי, כמו שכתוב בתורה: "ואהבת לרעך כמוך" וכן "לא תעמוד על דם רעך" (אם אינך מבין את פירוש הפסוקים תוכל לשאול את טובה, ציפי או ברוך). חובה גדולה מוטלת על כל יהודי לעשות הכול למען יהודים הנתונים בצרה. לכן, חשוב לך לדעת שכיום ישנם הרבה יהודים בצרה – יהודי רוסיה שרוצים לעלות לארץ ישראל ולא מרשים להם; יהודי סוריה שסובלים נורא בידי הערבים האכזרים ולא מאפשרים להם לצאת; יהודים עניים בהרבה ארצות שצריכים עזרה ולפעמים אין אפשרות לעזור להם אלא אם כן אתה משתמש בכוח נגד שונאי היהודים. אני עשיתי את זה ועזרתי ליהודים, אבל נתפסתי על ידי המשטרה שלא אכפת לה מה קורה ליהודים. לכן, אני צריך לשבת קצת זמן – לא הרבה – בבית הסוהר. אבל לא נורא, משום שיהודי שלא מוכן למסור נפש למען יהודים הוא לא יהודי טוב. העיקר שתלמד מזה שאסור ליהודי לתת לגוי או לכל שונא ישראל להצליח, כי דבר זה הוא חילול השם.

ועכשיו, אני מקווה, מכיוון שלא אוכל לראות אותך לעוד זמן מה, שתעשה מאמצים גדולים ללמוד עוד יותר ועוד יותר. אם תוכל ללמוד פסוקים בחומש בעל פה, מה טוב ומה נעים!

וכן תדקדק מאוד במצוות גמילות חסדים, צדקה ומעשים טובים, לרבות כיבוד אם וכיבוד אח ואחיות. אל תלמד דברים רעים ומגונים מחברים, רק תתבונן בדברים הטובים שהם עושים, ואם רוב החברים הולכים בדרך רעה וטיפשית, אל תלך אחריהם אבל תהיה חזק להגיד להם לא. ...אני אוהב אותך מאוד ומתגעגע לראותך.


[1]בלי תאריך