הרב מאיר כהנא - מכתבים לילדיו

ציפי היקרה, כ' בכסלו תשל"ו

כ' בכסלו תשל"ו (24 בנובמבר 1975)

ציפי היקרה,

היום היה יום נהדר. בבוקר נתקעתי במעלית יחד עם עוד שבעה אנשים. יצאנו מהמעלית דרך פתח המילוט שבתקרה וזה היה יותר כיף מאוגרים.

ביני ביקש ממני ספר אגדות. במדפים שבסלון תמצאי שני כרכים של "ספר אגדות". הם בצבע כחול ויש להם עטיפות כחול ולבן (אם יש להם עדיין עטיפות). הספרים מנוקדים. אם את מוצאת אותם, תני אותם לביני והודיעי לי.

אני מקווה שתקבלי את המכתב הזה לפני חנוכה כי אני רוצה שתחשבי על השאלה הזו: למה כל כך הרבה יהודים התייוונו ובחרו בדרך החיים היוונית? אני שואל זאת משום שרובנו מיד לועגים למתייוונים, אך במקום זאת עלינו לנסות להבין אותם, מפני שאז נראה כיצד עלולה אותה סכנה לאיים עלינו.

הדבר המסוכן ביותר ליהודי שומר מצוות, במיוחד לצעיר, היא שעומד בפניו פיתוי כפול: הנטייה הטבעית למרוד נגד סמכות, והסכנה של "מים

 

גנובים ימתקו" – דברים אסורים נדמים כמתוקים. לפעמים הצעיר הדתי רואה את חייו של הלא דתי – המתייוון – וחושב שהם הנאה ו"כיף".

אך בחיים שלהם אין הנאה אמיתית, ורובם עצובים ואומללים. הם מתרוצצים מתוסכלים, תרים אחר "כיף" חדש, משהו שימלא את חייהם הריקניים.

המתייוונים בימי החשמונאים עשו טעות זו. הם פרקו מעל עצמם את עול התורה כדי לזכות כביכול ב"חופש" וב"כיף", ונשאר להם אך הבל.

זהו לקח חשוב.