הרב מאיר כהנא - מכתבים לילדיו

ברוך היקר, ז' בכסלו תשל"ז

ז' בכסלו תשל"ז (29 בנובמבר 1976)

ברוך היקר,

אני גאה כל כך בך ובלימוד שלך... מי יודע מה יהיה מחר? בעקבות [הקריאה בפרשת השבוע על] דבריו של יצחק לעשיו כשהחליט לברכו, חשבתי כמה חשוב להעביר עכשיו את מעט העצה שאוכל להציע. הנה שלוש נקודות שאני מציע לשקול תמיד:

1) אל תאמין בעצמך עד יום מותך. לעולם אל תהיה בטוח לחלוטין בדרכך – בהתנהגותך, בדתיות שלך. בדוק את עצמך תמיד. הפעל תמיד מנגנוני הגנה כי אי אפשר לדעת מתי היצר הרע יוכל להתגבר עליך. אל תישאר במקום אחד מבחינה רוחנית – זהו דבר שפירושו הידרדרות.

2) לעולם אל תעבוד "אלילים". אחת מהבעיות בזמננו הוא שתלמידי ישיבות הופכים ל"רובוטים", לאנשים לא חושבים. הם הולכים אחרי "סוסים" בלי לשאול שאלות – אולי בגלל הצורך שלהם בגיבורים. אל תעשה זאת. חשוב בעצמך. למד מרבנים, אך עבוד רק את ה' והתורה.

3) אלה העובדים אלילים – מורים, הורים או מנהיגים – בגלל הצורך שלהם לראות באדם אליל, בהכרח יתאכזבו מרה, כי בסוף ילמדו שה"אלילים" שלהם הם רק אנשים, אנשים שטועים וחוטאים. האכזבה גוררת אובדן אמונה לא רק בהם אלא גם בתורה שהם מייצגים. זה נורא! אף פעם אל תעזוב את התורה, שהיא האמת, רק משום שהאדם שייצג אותה לא היה ראוי לזה. אדם הוא חלש ולא יציב, והתורה היא נצחית. אל תיתן לאף אחד לשבור את לבך או את אמונתך.