הרב מאיר כהנא - מכתבים לילדיו

ציפי היקרה, כ"א בכסלו - י"ז בטבת תשל"ח

כ"א בכסלו תשל"ח (1 בדצמבר 1977)[1]

ציפי היקרה,

אני יושב עם אמא בנמל התעופה באטלנטה, ג'ורג'יה, ומחכים למטוס לטלהסי, פלורידה. היא נהנתה פה מאוד, אך רוצה מאוד לחזור כבר לארץ ישראל.

כמובן, עקבנו אחרי ביקור סאדאת בישראל. אני מוטרד מאוד מהעובדה שאפילו טובי היהודים רואים בכך צעד לשלום. לא זו בלבד שסאדאת אינו רוצה שלום (הוא בא לישראל כדי להראות לעולם שישראל "עקשנית" ושבגין לא יוותר על שטחים ביהודה ובשומרון), אלא כבר הצליח לפלג את הקהילה היהודית בארץ ישראל ובגלות, ואנשים אומרים שבגין חייב לוותר על אדמות.

הגאולה לא תבוא בדרכי שלום אם לא תקדם לזה חזרה בתשובה. הגאולה לא תבוא באמצעות עברה על איסור דאורייתא של ויתור על אדמות. מי שחושב שהגאולה תבוא כך הם אנשים שלא מבינים או אנשים חסרי אמונה.

אני מקווה שאת מרגישה טוב ושביני בסדר. אני מתגעגע אלייך ומחכה לראותך.

י"ז בטבת תשל"ח (27 בדצמבר 1977)

ציפי היקרה,

היה טוב לשמוע את קולך בטלפון. אני רוצה כבר להיות בבית.

אמא אמרה לי שהכול היה בסדר כשהיא חזרה (אני לא מופתע), ואני יודע שהיא שמחה מאוד מאוד לחזור הביתה אחרי הימים העמוסים שהיו

לה כאן אתי.ככל שאני מכיר אותה יותר, אני מתפעל עוד עוד מחכמתה ומהשכל הישר שלה. זכות גדולה היא לי שהיא אשתי.

את בוודאי עסוקה מאוד בלימודים לבגרות. הלוואי שיכולנו להרגיש בכל יום בלימוד התורה שלנו את הרגשת הדחיפות שיש בלימודים לבגרות.

החלטת לאן ללכת לשנת שירות? בהרצאות כאן אני מקווה לשכנע יהודים שלעולם לא יבוא שלום אם נעבור על האיסור למסור שטחים, ושרק אמונה שלמה ואמיתית בה' תציל אותנו. ביקורו של סאדאת היה אסון לישראל כי אנשים מאמינים לו וידרשו מבגין לוותר על חלקי ארץ ישראל. לא רק שבגין סירב להצהיר ריבונות ישראלית על שומרון ויהודה, אלא הצעתו לאוטונומיה ערבית היא חילול השם.

בינתיים היהודים (כולל הדתיים) לא עולים ארצה.

 


[1]זו הייתה הפעם הראשונה שנסעה הרבנית לאמריקה עם הרב. באותו זמן הגיע סאדאת לישראל.