הרב מאיר כהנא - מכתבים לילדיו

שלום בנימין היקר, כ"ח במרחשוון תשל"ט

כ"ח במרחשוון תשל"ט (28 בנובמבר 1978)

שלום בנימין היקר,

איך שאני מתגעגע לך! אני מחכה בכיליון עיניים ליום בו אוכל לחזור הביתה. מכל מה שאמא כותבת נראה שהצלחת להתרגל לחיים בישיבה בשעלבים, ואני מאוד מאוד שמח. היהודים כאן חיים חיי חלום ואשליה בחושבם שקיים עתיד בגלות. קשה להבין איך שאפילו יהודים דתיים

וחרדים אינם מכירים בחובתם לעזוב את הגלות ולעלות ארצה, כאילו הוכו בסנוורים ואינם מבינים את פשר המאורעות של היום. הגלות מתחילה להתמוטט, והקב"ה מכין עונש וקללה איומה, השמדת וחיסול הגלות.

מעניינים מאוד דברי חז"ל על ספר יונה. כאשר הנביא יונה בורח מפני ה', הוא עוזב את הארץ ורוצה לנסוע לתרשיש שבחו"ל, וחז"ל מסבירים שהוא ברח מארץ ישראל לחו"ל משום שהשכינה אינה מופיעה בגלות. הם ממשיכים ונותנים משל: למה הדבר דומה? לעבד שברח מרבו שהיה כהן. לאן ברח? לבית קברות, מכיוון שהוא ידע שרבו, ככהן, לא יוכל להיכנס לשם.

הנמשל הוא מדויק. הגלות היא היא בית קברות לעם ישראל. השכינה לא מוצאת לעצמה מקום שם, וכל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודה זרה. מי ייתן ויפתח הקב"ה עיני עיוורים, ויחזרו כל בני עמנו לארץ ישראל טרם תפקוד אותם השואה, ח"ו.