חוברת השואה ולקחיה

הקדמה

 


מורה יקר,נפלה בזכותך הזדמנות גדולה לעיצוב פניו של הדור הבא של ילדי ישראל. אל יהי דבר זה קל בעיניך. הדברים אמורים כלפיך במיוחד בתור מורה להיסטוריה. ההיסטוריה איננה סיפור דברי הימים גרידא. בכדי לדעת מה היה אין צורך ללמוד היסטוריה. אפשר לרפרף בקורות העיתים כפי שעושים בכל ספר הנועד לספק את יצר הסקרנות שבאדם. לימוד היסטוריה הינו דבר אחר לחלוטין. תכליתו הפקת לקחים לשם יישומם המעשי בהווה ובעתיד. לשם כך על ההיסטוריון, וכן על המורה המלמד מקצוע זה, לחתור לעומק המשמעות שמאחורי המאורעות. לאמיתו של דבר, על כל אדם חושב המעורה בחברה ושואף להשפיע עליה להיות למעשה היסטוריון, אף אם אין זו הגדרתו המקצועית באופן רשמי. מדובר בפוליטיקאים, עיתונאים, סופרים, ועוד שורה ארוכה של מעצבי דעת קהל.

               

הדברים הנ"ל נכונים עבור כל מורה להיסטוריה בעולם. אולם בישראל, ישנו מימד נוסף, המעניק משנה חשיבות למקצוע בו בחרתם לעסוק. ההיסטוריה של עם ישראל נקבעת שלא על-פי הכללים התקפים בקרב אומות העולם, כי אם על-פי שמירתם את הברית אותה כרתו עם ה' בסיני. עיקרון זה חוזר על עצמו אינספור פעמים במקרא – בתורה, בנביאים ובכתובים, וכן לכל אורך הספרות התלמודית בכל רבדיה. כל אדם הניחן בעין בוחנת יכול לאמת עיקרון זה מתוך קורות עם-ישראל מיום לידתו בהר סיני ועד ימינו אנו. כבר בשירת האזינו שבסוף חומש דברים, אמר משה רבנו בפני כל ישראל – "זכר ימות עולם בינו שנות דר-ודר" (דברים ל"ב,ז'). בכך הועיד לנו את העיסוק בהיסטוריה של עמנו כחלק מהותי מעבודת הבורא. בהמשך אותה שירה הוא אכן מגולל את קורות ישראל העתידים להתהוות ואת אותו עיקרון שהזכרנו, לפיו המשמעת והמרי (כלשון הרמב"ם באגרת תחית המתים) הם המפתח להבנת תולדות ישראל.

               

בדורות האחרונים רבתה המבוכה בקרב עמנו, וביחוד בקרב הנוער, בשל תהליכים היסטוריים שונים, אשר לא כולם הצליחו לעמוד על מהותם. הקושי הגדול ביותר אצל רוב אותם נבוכים מתיחס לשואה הנוראה אשר חוותה יהדות אירופה בזמן מלחמת העולם השניה שבשנים תרצ"ט – תש"ה (1939-1945). רבים לא ירדו לעומק חכמת הבורא, והיו שאף הטילו דופי במעשיו. הסיבות, התובנות והלקחים העולים מהשואה – כל אלו טרם נתלבנו היטב בקרב עמנו, ועובדה זו גרמה עד כה לנזקים חינוכיים גדולים. מטרת המקראה שבפניכם הינה לתקן עיוות זה.

               

זכה הדור שלפנינו, ובקרבו הילך ענק רוח אשר סלל דרך ברורה של השקפה יהודית צרופה לאור התנ"ך ומקורות חז"ל, דרכם הביט בעין נכוחה על מאורעות התקופה. הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד מוכר לציבור הרחב בעיקר בשל פעילותו הפוליטית ומאבקיו הסוערים למען עם ישראל וארצו. פחות ידועה העובדה שמלבד היותו תלמיד חכם החולש על התנ"ך והספרות התלמודית ודולה מהם את השקפת היהדות בטהרתה, ללא ערבוב של סיגים זרים – מלבד זאת הוא גם היה בקיא עצום בהיסטוריה כללית בכלל ובהיסטוריה של עם ישראל בפרט. את נושא השואה הכיר על בוריו, הן מהשכלתו הרחבה והן מהעובדה שחי בתקופה הסמוכה למאורעות (הוא חגג בר-מצוה בארה"ב מיד בסיום המלחמה) ונושא השואה היה מהנושאים היותר מדוברים בבית בו גדל.

               

במשך השנים, לצד פעילותו הציבורית, ועוד קודם לה, היה כותב טור קבוע בעיתון היהודי הנפוץ בארה"ב – "ג'ואיש פרס". מעל בימה זו, וכן בספרים אותם כתב במשך השנים, התיחס לא פעם ולא פעמיים לנושא השואה מהיבטיו השונים. במקראה זו אספנו את החומר, ותרגמנו את הנדרש ללשון הקודש בכדי שדורנו יוכל ללמוד את לקחי השואה בעין יהודית אמיתית. לא יכולנו להביא את כל מה שכתב על השואה, מה עוד שלעיתים הנושא הוזכר אגב מאמר בנושא אחר, אולם השתדלנו שהמבחר שבפניכם ישקף נאמנה את ההיבטים המגוונים של השואה במשנת הרב כהנא. על-מנת להפיק את מירב התועלת ואת הנקודות העיקריות ומפאת הרצון לקצר, לא הקפדנו תמיד להביא מאמר בשלמותו. מקום בו המאמר נקטע מצוין בשלוש נקודות כך- ..., לעיתים תוך הסבר קצר משלנו על התוכן שלא הוכנס.

               

אנו מקווים שאתם, המורים, תפיקו את מירב התועלת ממקראה זו ותעבירו את התוכן החיוני הגלום בה לדורות הבאים, למען ידעו כי "הצור תמים פעלו כי כל-דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא" (דברים ל"ב,ד').