חוברת השואה ולקחיה

"זכור", "לא תשכח"

 

"זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח" (דברים כ"ה,י"ז;י"ט).

"זכור". "לא תשכח". הדבר אומר דרשני. אם אנו מצווים לזכור את אשר עשה לנו עמלק, מדוע האזהרה הנוספת – לא תשכח? אנסה להסביר באמצעות משל, אלא שמדובר במשל שקרה במציאות.

המקום היה בית אגרון, בית העיתונאים של ירושלים. תנועת "כך" כנסה מסיבת עיתונאים עבור התקשורת הזרה בכדי להציג בפניה כמה מהמועמדים המרכזיים ברשימתה לבחירות לכנסת. שעה שהסקרים מראים על עליה תלולה בתמיכה ב"כך", הסקרנות וההתענינות במועמדים היתה גדולה.

כנהוג, נציגי התקשורת נשאלו בכניסה לשמותיהם ולזהות הגוף אותו הם מייצגים, ואחד השיב – "אונגר, מאירופה". אירופה? שם לא מוכר בתור גוף תקשורתי, אבל אולי מדובר בפרילנסר קטן. מסיבת העיתונאים החלה והתנהלה למישרים. המועמדים דברו בקצרה ובנימוס ועשו רושם טוב. ואז הגיע שלב השאלות והתשובות.

הראשון שהרים את ידו לשאול היה האדון מאירופה. אדם חובש כיפה, יש לציין. אולם הפעם הוא אמר את המילים הבאות – "שמי אונגר, ואני מייצג את התקשורת הגרמנית והאוסטרית". בשמעי זאת, אמרתי על המקום – "אילו ידעתי על כך, לא היית מורשה להיכנס. יש לנו מדיניות ברורה לא להתראיין לנציגי התקשורת הגרמנית והאוסטרית, ואף לא לאפשר את נוכחותם במסיבות עיתונאים שלנו. נא לצאת."

בנקודה זו, עמד אחד הכתבים הזרים האנטי-יהודיים השוכנים דרך קבע בישראל, דן פישר מה"לוס אנג'לס טיימס", אשר הכריז בצדקנות – "הוא עמית". ואז גם הוא יצא. אחריו הלכו עוד כמה, כולל אשה הנראית באופן מובהק כדתיה, לסלי גוטסמן מהישוב אפרת. עד כאן ה"משל", ומעתה לנמשל.

זו  הסיבה, יהודי יקר, אשר בגללה ה' כתב "זכור", וידע שחיוני להוסיף – "לא תשכח". כל יהודי זוכר מה הגרמנים עוללו לנו. אכן, אפשר לומר בצער כי השואה הפכה להיות עבור מספר גדול של יהודים סיבה חשובה להיותם יהודים. אולי הסיבה. ישנם אנשים ומוסדות אשר כל קיומם ותהילתם נובעים מהשואה, ומה היה אלי ויזל בלעדיה, ומה היו ויזנטל וכל אלו המנהלים את המרכז על שמו בלוס אנג'לס בלעדיה? וישנו יום השואה אחת לשנה הן בישראל והן בגולה. ובאוניברסיטה ניתנים קורסים בנושא השואה. וכולם זוכרים. וכמובן, כולם גם שוכחים. שכן אפשר לזכור, ובו בזמן – לשכוח. מה אנו זוכרים? שה"נאצים" (לא הגרמנים) עשו דברים נוראיים לעמנו ושעלינו לזכור תמיד את מאורעות העבר. אך מה לגבי ההווה? מה משמעותם של חטאי ופשעי הגרמנים בעבר לגבי ההווה? האם ההשלכות של חטאי הגרמנים מוגבלות לדור שחי באותן שנים? האם גרמניה של היום אינה גרמניה של אתמול, כך שמותר לנו לבקר בגרמניה, לנפוש בגרמניה, לשלוח ילדים ישראלים לטיולי העשרה תרבותית בגרמניה, לארועי ספורט בגרמניה (בה בשעה שאנו מקדמים בברכה קבוצות ספורט ותרבות גרמניות המבקרות בישראל), לקבל את פניו של נשיא גרמניה בישראל שעה שתזמורת צה"ל מנגנת את ההמנון הלאומי של גרמניה, לאפשר לגרמנים לפתוח שגרירות וקונסוליה בישראל, ולאפשר לדגל הגרמני להתנופף ברוחה של ארץ הקודש? האם לכך אנו מתכוונים בבואנו לקיים את מצות "זכור"?

 

ואם אכן כך הדבר, מדוע מטילה התורה אשמה עד סוף כל הדורות על עמלק[1]? האם חטאי הדור אשר תקף וזינב בישראל בצורה כה מחרידה במטרה להשמידם – האם יש להנציח את חטאיו לנצח, ולהשליך מהם לדור אחר דור אשר לא השתתף באותם חטאים? האם היתה שגרירות עמלקית בארץ-ישראל והאם נשיאם הגיע לביקור, כשתזמורת הצבא של בני-ישראל מנגנת "עמלק איבר אלס"[2]? והאם היתה תכנית של חילופי משלחות ספורט ותרבות עם עמלק, והאם רשת התעופה עמלקהנזה[3] פרסמה את טיסותיה לערי עמלק בעיתונות של ארץ-ישראל של אותה תקופה? והאם בני-ישראל הלכו לנפוש ולהמר ולהשתעשע בערי עמלק?

לזכורזה לא מספיק. לזכור זו ההוראה הכללית – זכור את מה שהם עשו לך, דברים מחרידים ונוראיים. וכתוצאה מכך, לא תשכח. אל תשכח שאלו חטאים בלתי ניתנים למחילה והם לעולם יכתימו ויבדילו לרעה ויהיו אות קין לאותו עם ולכל מי שייצג אותו. זכור את הזוועות, ולעולם לא תשכח שאין עליהם מחילה.

 

זה הלקח עבורנו בבואנו לדון בגרמניהובגרורתה אוסטריה. לזכור את מה שהעם הגרמני עשה לנו, ולעולם לא לשכוח שהיה זה חטא ופשע לדורות עולם, שאין עליו מחילה. יתכן וכלפי גרמני פרטי ומסויםאשר טרם נולד באותו הזמן, או שהוא צעיר מכדי שיכל להשתתף בזוועות - יתכן ואין עלינו להחרימו ברמה האישית. אבל ללא ספק, אם הוא מיצג באופן כלשהו את גרמניה או כל דבר המזוהה עם גרמניה, עלינו להחרימו, ואסור לקיים איתו כל קשר כל זמן היותו באותו תפקיד. זו הסיבה שבגינה אדם אשר יתכן ואפילו אינו גרמני לכשעצמו, אך הוא מייצג את אותה ארץ ארורה – אסור שאותו אדם יראה במחיצתנו.

            שכן עלינו תמיד לזכור, ובנוסף לכך, לא לשכוח.

 

 

 

 


[1] יש להעיר, כי אין כאן גדר הלכתי, כי אם רעיוני, וכפי שמפרט הרב כהנא בהמשכך המאמר. מכל מקום, אף לגדר רעיוני זה - השלכות מעשיות ביותר.

[2] על משקל ההמנון הגרמני – "דויטשלנד איבר אלס" – "גרמניה מעל כולם". אף כיום משמש השיר הזה כהמנון של גרמניה, אלא שבשל הקונוטציה הנאצית אין מנגנים את המילים "דויטשלנד איבר אלס", המופיעים בבית הראשון, אלא מתחילים בבית השלישי. מכל מקום, תזמורת צה"ל נגנה את המנגינה הזו בעת ביקורו של נשיא גרמניה בישראל – ראה מעל בימת הכנסת עמ' רס"ט (במהדורה החדשה).

[3] על משקל "לופטהנזה" – חברת התעופה הגרמנית.