ישיבת הרעיון היהודי


 

ישיבת "הרעיון היהודי"

            גולת הכותרת בפועלו האידיאולוגי של הרב מאיר כהנא היתה הקמת ישיבת "הרעיון היהודי". היה זה חלום ישן אליו שאף עוד מתחילת פעילותו הציבורית בארה"ב, ואשר זכה להגשימו בשנים האחרונות לחייו. הרב כהנא הבין, כי עם כל החשיבות שישנה בפעילות מחאה פוליטית, עיצוב אישיותם של בני הנוער והקמתו של דור חדש מתוקן בדעותיו ובהשקפותיו תלוי בהקמת מוסד חינוכי המקיף את כל סדר יומו של החניך במשך אותן שנים גורליות בחייו. הישיבה שמשה מאז ומעולם כבית היוצר של גדולי ישראל, ומבחינה זו לא חידש הרב כהנא דבר, אלא רק המשיך את המסורת הישנה. החידוש שבישיבת "הרעיון היהודי" היה בהיקף החומר ובדגשים שהושמו בה על אותם חלקים בתורה אשר נזנחו במרוצת שנות הגלות הארוכות על-ידי עולם הישיבות. אף שהבין, כי עיקר היום צריך להיות מוקדש ללימוד התלמוד וההלכה היוצאת ממנו, קבע נחרצות כי בכך לבדו לא יהיה אדם ליהודי שלם, ולא יהיה תלמיד חכם במשמעות המלאה והאמיתית של המושג. הרב כהנא תבע מתלמידיו ידיעות מקיפות בתנ"ך ומפרשיו וכן במדרשי האגדה השונים, וזאת מבלי להקל בדרישה שיקיפו את הש"ס וידעו היטב את הסוגיות השונות בעיון ובבקיאות, עד להסקת המסקנות ההלכתיות (והוא לא היה רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים). רק ממכלול של התנ"ך ושל כל הספרות התלמודית יצמחו אותם תלמידי חכמים, אשר מלבד שידעו לפסוק בטרפות, בהלכות רבית ובמלאכת בורר, ידעו אף את היחס התורני למושגים של טוב ורע, נקמה, ארץ-ישראל והבנת התקופה בה אנו חיים. אחד החידושים שהנהיג, בהתאם לציפייתו מתלמידיו שביום מן הימים ינהיגו את העם, היה שיעור שבועי ב"לימוד עיתון". כן! בעוד אנשים אחרים קוראים עיתון, הרב כהנא היה "לומד אותו" במלוא מובן המילה. הוא ראה דרך חדשות האקטואליה כיצד מהלכים א-לוהיים קורמים עור וגידים, כיצד נבואות מתגשמות וכיצד אמיתות תורניות מתבהרות. ידיעה עמוקה ומקיפה בכתבי הקודש ובדברי חז"ל לצד שכל ישר ובהיר ועין חדה לאבחן בצורה נכונה את מעשה ה' בתקופה בה אנו חיים – אלו התכונות שסיגל לעצמו במהלך חייו, ואותם תבע מתלמידיו.

            בראשות הישיבה העמיד הרב כהנא את הרב יהודה קרויזר, רבה של מצפה יריחו, המשמש סמל לענוה ולמידות ישרות, ואשר בחן מיוחד מאהיב את דברי התלמוד והתנ"ך לתלמידים המגיעים מכל הרמות. הישיבה עוסקת אף בהוצאת חוברות תורניות, המקיפות נושאים שונים – אם רעיוניים ואם הלכתיים, כגון ברוריו של הרב קרויזר בהלכות עליה להר הבית. רבים מתלמידי הישיבה, אף אלו שהגיעו אליה ללא כל רקע תורני, במשך השנים נישאו והקימו בתים על אדני התורה והיראה.