תנועת "כך"


תנועת "כך"

            עם עלייתו של הרב מאיר כהנא לארץ, המשיך באופן ישיר את פעילותו למען העם היהודי, אשר החל בה בארה"ב. לשם כך הקים את "הליגה להגנה יהודית בארץ-ישראל". הוא המשיך במאבק לשחרור יהודי ברה"מ ובנסיונו לעורר את יהודי ארה"ב (והעולם כולו) מתרדמתם בכדי שיבינו שהגולה היא בית קברות ושעליהם לעזבו במהירות האפשרית ולקבוע את מקומם בארץ-ישראל. משנוכח בכשלון החינוך בישראל, אשר גידל דור של יהודים שאינם רואים כל סיבה להיות כאלה, ואשר בסופו של דבר הצמיח אף שונאי-ישראל, יצא למאבק על נפש הנוער, בדומה למה שעשה קודם לכן בארה"ב.

            בישראל הפעיל הרב כהנא את מחשבתו הבהירה גם ביחס לסוגיה המרכזית העומדת על סדר היום הפוליטי – הבעיה הערבית. בעזרת השקפה תורנית ברורה, שכל ישר והגיון חד כסכין, הגיע למסקנה ברורה, כי אם ברצוננו למנוע אסון ושפיכות דמים מיותרת, מחובתנו לגרש את האויב הערבי מארצנו – בין מהשטח ששוחרר במלחמת ששת הימים ובין משאר חלקי הארץ. כדרכו, אמר את דעתו בלא מורא ובלא נסיון לטשטש, ועל כך זכה למסע שנאה חסר תקדים שאינו זכור כלפי כל אישיות ציבורית אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

            למרות שמתחילה העדיף שהליגה בארץ תתמקד בחינוך והסברה, עד מהרה הבין הרב כהנא כי בלא כח פוליטי, לא רק שלא יצליח לקדם את מסריו, אלא שהשלטון ירדוף אותו עד חורמה. על כן החליט להקים תנועה פוליטית שתרוץ לכנסת. כשעלה הצורך לבחור אותיות לפתק של הרשימה, נבחרו האותיות "כך", ובכך למעשה הפכה הליגה להגנה יהודית בארץ-ישראל לתנועת "כך". תנועה זו חרטה על דגלה את קיומה המושלם של תורת ה' בכל הסוגיות שעלו על סדר היום הציבורי. היא תבעה לקיים מדינה יהודית בה אין לגוי כל אפשרות להיות בעל שררה כלשהי, וזאת בהתאם להלכה. כמו-כן נלחמה בנישואי תערובת ותבעה להחיל את חוקי התורה על מדינת ישראל. העובדה שעקרונות אלו, כמו גם התכנית לגרוש הערבים, אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה המערביים לא הפריעו לרב כהנא, אלא אדרבה – הוא תבע מהעם לבחור במה הם רוצים – יהדות וציונות וקיום המדינה יהודית או דמוקרטיה וערכי המערב וחיסולה של המדינה.

            3 פעמים ניסתה תנועת "כך" להבחר לכנסת ונכשלה. בפעם הרביעית, ב-1984, נבחר הרב כהנא לכהן בכנסת, וההלם בקרב הממסד היה כה גדול, עד שהמנדט הבודד אותו קיבל הפך לשיחת היום, הרבה מעבר לשאלה מי ירכיב את הממשלה הבאה. מאותו היום, במשך 4 שנים, קיבל מסע השנאה אשר החל עוד קודם לכן משנה תוקף – משרד החינוך, אשר אסר על הרב כהנא להופיע בפני תלמידים, השקיע מליונים ב"תכניות נגד גזענות", צה"ל כפה על חיילים לשמוע הרצאות של אנשי שמאל קיצוני על ערכי ה"דמוקרטיה", המוני שמאלנים מהקיבוצים ומתנועות הנוער ניסו לפוצץ עצרות עם של תנועת "כך", ואף ניסו לבצע לינץ' ברב כהנא ובאנשיו כשהגיע לדבר בגבעתיים. יו"ר הכנסת, בצעד חסר תקדים, סרב להניח על שולחן הכנסת הצעות חוק של הרב כהנא, המצוטטות מילה במילה מהרמב"ם, מכיון שהגדיר אותן כ"גזעניות". רשות השידור מנעה כל אזכור מתנועת "כך", ויכלה הדיו אם ננסה להקיף את כל ההתנכלויות.

            כל זה לא עזר לאויבי התורה, וככל שהתגברו ארועי הטרור, יותר ויותר אנשים הבינו את צדקת תנועת "כך". הסקרים שלפני הבחירות ב-1988 היו תמימי דעים כי "כך" תהיה המפלגה השלישית בגודלה, והיו אף כאלו שהורו על מספר דו-ספרתי של מנדטים (זאת בתקופה בה מלבד הליכוד והעבודה, אף מפלגה לא קבלה מעל 6). לכן הימין והשמאל בישראל כרתו ברית מבישה והעבירו חוק, המונע ממפלגה "גזענית" ו"לא דמוקרטית" מלהתמודד בבחירות. הבג"ץ, כמובן, תמך בהחלטת ועדת הבחירות, ובכך הצליחו הרשעים, תוך עשיית חוכא ואטלולא מהדמוקרטיה לה הם נשבעים אמונים, למנוע מהרב כהנא לממש את כוחו ואת תמיכתו בציבור.

            תנועת "כך" המשיכה במאבקה, בהיותה תנועה אידיאולוגית, אשר הכנסת מעולם לא היתה עבורה מטרה, אלא רק אמצעי, אם כי יעיל. הרב כהנא המשיך לפעול בזירה הציבורית, עד שנרצח בניו-יורק בח"י במרחשון התנש"א על-ידי מתנקש ערבי בסיומה של הרצאה שנשא במטרה לעודד יהודים לעלות לישראל. התנועה המשיכה להתקיים אחר השבר הגדול, ושוב נפסלה מלרוץ לבחירות ב-1992, כשבראשה עמדו ברוך מרזל ומיכאל בן-ארי. בעקבות פעולת ההצלה של חבר התנועה ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד במערת המכפלה בפורים תשנ"ד, הוצאה תנועת "כך" אל מחוץ לחוק והוכרזה כ"ארגון טרור" על-ידי ממשלת יצחק רבין, אשר בצעירותו רצח בדם קר 20 יהודים על סיפון האלטלנה ובזקנתו התחבק עם ערפאת וזכה יחד איתו בפרס נובל ל"שלום". העם היהודי לדורותיו ישפוט מיהו אוהב ישראל ומיהו הטרוריסט. 

כרוזי תנועת "כך"