פרק ראשון - האתגר

פרק ראשון - האתגר

פרק ראשון - האתגר

יש ייעוד יהודי. הוא אשר חולל את ההיסטוריה היהודית, הוא אשר מעצב את ימינו אלה, וכל אשר יתרחש לעתיד לבוא אינו יציר כפיו תעתועיו של הגורל העיוור.

העם היהודי ממלא את תפקידו בהיסטוריה האנושית במסגרת שקבעה לו ההשגחה העליונה. כיון ניצבים אנו כולנו, "ראשינו, שבטינו, זקנינו ושוטרינו, כל איש ישראל" באחד הרגעים הגדולים ביותר של ההיסטוריה היהודית. אלה מאתנו שנבחרו בלי דעת שנבחרו, לחיות בזמנים אלה של אסונות ללא תקדים ואף של ניסים ושל נצחונות בל ישוערו, חייבים לחוש בכל נימי נפש, גופם ונשמתם, כי הדברים אשר חזינו וראינו במו עינינו ואשר חשנו על בשרנו במלוא העוצמה, אינם רק פרי המקרה.

השואה הנוראה אשר הכחידה שליש מבני עמנו ואשר לאחריה בא השיא  שלא ייאמן של סוף הגלות הארוכה; כינונה של מלכות ישראל השלישית; קיבוץ גלויות מכל קצות הארץ; מיגור האוייב בשלוש מלחמות והשיבה אל הכותל המערבי ואל השטחים המשוחררים ביהודה ושומרון, כל אלה הינם נדבכיו של הרגע הגדול בהיסטוריה בו אנו חוזים.

ברור כשמש כי אלוקים הכל יכול נכון כיום הזה להביאנו את הגאולה השלמה האחרונה וכי ראשית הפדות היא כבר בעיצומה. עומדים אנו עתה ברגע ההיסטורי של  הגאולה.

אולם ברגעים גדולים יש לאחוז היטב, הם מצפים שיאחזו בם. הם ממזגים תמיד את הגאולה הממשמשת ובאה ואת הסכנה של אסון קרב . הגאולה מלווה תמיד באפשרות לטרגדיה גדולה, המוחה את המוח האנושי ביסורי תופת ובסבל רב. אין הכרח שכך יהיה. הרגעים הגדולים אשר מבשרים את הגאולה הממשמשת ובאה מיחלים לרגע בו יובנו ויוכרו. אם רק נכיר בהם ונעשה כראוי, ברוכים אנו. אם לא כך נעשה, ייעלמו מאופק חיינו, ואנו נשלם מחיר נורא ואיום טרם בוא הגאולה.

והנורא מכל הוא, שהיינו יכולים למנוע עצמנו לשלם מחיר יקר זה, אילו הבנו את המצב ונהגנו בהתאם לכך.

המשימה הגדולה המוטלת עלינו כיום היא, כמובן להגדיר, להורות ולהגשים. להגדיר להכיר באופן ברור ומדויק את המטרות של העם היהודי; את התכלית ואת הסיבה לקיומה של ארץ ישראל ושל המדינה אשר בה; מערכת היחסים בין היהודי לבין מדינתו; מערכת היחסים בין היהודי שבמדינה לבין היהודי שבגלות; התכלית והיעוד השלמים של היהודי, של העם, של הארץ ושל המדינה. עלינו להורות ולהגשים הגדרה זו ולהגשימה בשלמותה, כדי לברוא מדינה ומשטר מיוחדים בארץ ישראל שיהיו תכלית קיומם; לברוא מערכת של יחסים בין יהודי ליהודי ובין יהודי למדינה, אשר היא הינה המהות היהודית האמיתית והיחידה.

כלומר, בני עמנו חייבים להיות בני אדם יהודיים ולא בבואה קלושה של אחרים. מדינתנו אינה צריכה לחקות מדינות אחרות, אלא להיות בעלת ייחוד משלה כמדינה יהודית.

גורלנו גובר או נחלש באותה מידה שהאומה מודעת שהיא שונה משאר אומת העולם. יסוד היסודות וסיבת קיומנו היא העובדה שאנו עם מיוחד, עם קדוש – עם שנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא למלא שליחותו בעולם. התהוותנו לעם נגזרה על ידיו, וכל צעדינו מבוקרים על ידיו. מתוך בחירה זו, קריאה להיות עם קדוש, נובעות מסקנות המחייבות אותנו.

אם אנו עם נבחר אז אישיותנו מיוחדת, תפקידנו מיוחד ומדינתנו מיוחדת. כל יחיד בתוך העם, נבחר לתפקיד מסוים, והעם כקיבוץ כולל נבחר מתוך יתר העמים, ושניהם – הפרט והכלל – חייבים למקד את כל מאמציהם להגשמת הייעוד. הכללים שתופסים לגבי שאר אומות העולם אינם מחייבים אותנו, וההגיון שמנחה את מדיניותן אינו יכול להנחות אותנו. אם נציית לצו הגורל ונקיים את מצוות ה' נתקיים ונשגשג, בעולם הזה ובעולם הבא, ולא – נאלץ לשלם מחיר דמים גבוה עבור בגידתנו עד הגאולה השלימה.

בריאתו של עם ישראל וקיומו נעשו מתוך כוונה אלוקית. תקומתה של מדינת ישראל והנסים, אשר ליוו תקומה זו, הם חלק מן הכוונה האלוקית. גזירת שמים היא, שעם ישראל ישוב לארצו ויקומם את החיים היהודיים בארצו כולה. האם מסוגלים אנו להבין אמת נשגבה זו ואת העובדה כי רק מדינה יהודית אמיתית היא תכליתה של הכוונה האלוקית, ואם אכן נבין זאת נחיש את פעמי הגאולה. אם לא נצליח בכך, לא רק שנרחיק את בואה, אלא אף נאלץ לשלם מחיר נורא ואיום אשר יילמד על בשרנו ועל בשרם של נערינו הצעירים.

בני הנעורים ניצבים כיום הזה במבוכה גדולה. מחר יהיו הנבוכים רבים יותר, והרעיונות, שאבותיהם מיטיבים להבינם והנראים להם אמיתיים כל כך, לא יהיו נהירים לבניהם. אנו התייחסנו לרעיונות אלו כמובנים מאליהם. בעוון בטחוננו המופרז לא הענקנו לבני הנוער את הבסיס הנפשי החשוב לבן אדם, את האידאה היהודית. צעירנו מייחלים לה כאדם הצמא למים, כאדם המשתוקק לקבלם מידינו אם רק ניתנם לו.

הרעיון הוא כלי מלחמה. אם אתה אוחז בו, ואם אתה מאמין בו, אם אתה מורה אותו לאחרים. אם אתה מכשיר תלמידים וממשיכים אשר יפיצוהו לאחרים, בידך לשנות עולם ומלואו, מעשים ותגובות הם תולדה של רעיונות, והרעיון הוא הקובע כיצד נפעל וכיצד ננהג, האם בצורה נכונה או בצורה מוטעית.

במדינת ישראל נמצאים אנו בעיצומו של מאבק על נשמתו של הדור הגדל. אם ברצוננו לזכות בה, ולא לאבדה לאויב או לפתאים אובדי דרך, העלולים להרסנו מבפנים, חייבים אנו לאחוז ברעיון, להאמין בו בכל לב ולהורות אותו לצעירינו יומם ולילה. שומה עלינו להחדירו למוחם, ללבם ולנשמתם של צעירינו מדי יום ביומו. אל לנו לשגות בחמורה שבטעויות, באמונה, כי ייתכנו חללים אידיאולוגיים. בחברה, כמו בטבע, אין חלל ריק, והוא מתמלא תמיד על ידי חומר כלשהו. ואכן, ישנם אנשים וחבורות, בימינו אלה, אשר כבר עמלים קשה ובלא הפוגה, כדי למלא את המוחות הריקים מרעיון של צעירינו. בל נפחית משיעור סכנתם. בל נטעה להאמין, כי מספרים קטנים פירושם חוסר אונים, או כי פרות קדושות תשארנה תמיד בקדושתן.

לא כך הדבר. כל אשר נראה קדשו בעיני הדור הזה, אינו בהכרח כך בעיני הדור הבא. מה שנראה קדוש בעיני האחד, אינו מעורר רגש כלשהו בעיני השני, בעוד שהשלישי מסתכל עליו כעל חולין שבחולין.

אנו עלולים לאבד את בני הנעורים, ועלולים אנו לראות במו עינינו כיצד מאבדים הם את ערכינו משום אדישותנו ואזלת ידינו. לא רק בשל כשלוננו להנחיל להם רעיונות ולהצית בהם אנשים אחרים נאבד אותם, אלא גם בשל טיעונים חלשים ובלתי משכנעים אשר ישאירום מודאגים ובלתי מרוצים ולא שבעי רצון. אם נפסיד את הקרב על הנוער שלנו, נפסיד את המערכה כולה.

המערכה כבר החלה. השמאל, האנארכיסטים ובעלי המוסר המושחת כבר הצליחו לזכות באוזן קשבת בהפיצם את האידיאולוגיות שלהם בקרב בני הנוער, למרות שאנו, העסוקים בחיי חולין טרם הבחנו בכך. למרות שלא ניתן להבחין בתופעה זו על פני השטח, היא קיימת בכל חריפותה הטרגית.

השמאל הבין מאז ומתמיד את כוחן הרב של אידיאולוגיות ואידאות. הגיעה השעה שגם המחנה הלאומי יכיר ויבין, כי שדה הקרב האמיתי אינו רק בכנסת אלא בבתי הספר, בקמפוסים וברחובות ובכל אשר יימצאו צעירנו ומחשבותיהם. כמי שנמצא פרקי זמן ארוכים בחברת בני נוער שונים, אני צופה את הסכנה ואת ההזדמנות הקיימת. בספר זה ייעשה ניסיון להציג את הרעיונות היהודיים, אשר הנוער שלנו יקבל ויוקיר. הרעיונות המוצגים כאן הם משלי, אבל מובן שהם מייצגים את מחשבתה של "הליגה להגנה יהודית בארץ ישראל". יש להניח כי המצע של הליגה במדינה היהודית מתבסס ויתבסס גם בעתיד על רבים מן הרעיונות המובעים כאן: הצורך בהגנה רוחנית גדול לפחות כמו הצורך בהגנה פיזית.

אני מאמין, שרעיונות אלה הם רעיונות יהודיים היונקים ממקורות ומסורות יהודיות. בסיכומו של דבר זהו המצע האמיתי היחיד למדינה יהודית ולאדם היהודי. יהדותו המקורית היא זו המציינת אותו מאחרים, והיא זו המעניקה לנו את הזכות ואת ההנמקה להתקיים כיישות לאומית נפרדת, כמדינה עצמאית.

יהדות זו יכולה לבוא לידי ביטוי רק באמצעות מושגים יהודיים, ומושגים אלה ניתן לשאוב רק ממקורות היהדות. לכן, ברבים מן הדברים שאמרתי, אין משום חידוש. החייתי כמה מאבני היסוד של היהדות למדינה היהודית. הצרה היא, כי יהודים רבים כל כך חדלו לשאוב מהם. לפיכך יהיו רבים, אשר יתאכזבו מן הרעיונות המובעים בספר זה, אבל אי אפשר יהיה להכחיש שהינם רעיונות יהודיים, אשר במשך דורות רבים ביטאו את הזרם המרכזי במחשבה היהודית. אלה המתנגדים לרעיונות אלה חייבים לפשפש במחשבותיהם ולבדוק, שמא עולם המושגים שלהם שאול כל כולו מיסודות של התבוללות אידיאולוגית ואינטלקטואלית.

אוהב אני את העם היהודי וסבור, כי אין רגש נעלה יותר מן הידיעה שיהודי הינך. אוהב אני את המדינה היהודית, את ארץ ישראל, ורואה בהם פועל ידיו של הקדוש ברוך הוא, ומימוש חזונם של הנביאים. אהבתו של אדם לעמו ולארצו היא המניעה אותו למתוח ביקורת ולדבר דברי ביקורת ותוכחה. כל עוד אהבה מפעמת בו, תוכחה זו, והתביעה לשינוי אינם רק בנות תוקף אלא אף צורך השעה. הייתי נוהג כך גם עם בני ובנותיי מתוך אהבתי אותם, כי חוסך שבטו שונא בנו. דווקא משום שיהודי חייב לאהוב את עמו ואת ארצו וחייב לחרוד לגורלם, חשוב כל כך להגדיר את העם היהודי ואת מדינתו, ולעמול הרבה כדי לברוא אותם ברוחה של היהדות.