ברוך היקר, ד' באלול תשל"ה
ד' באלול תשל"ה (11 באוגוסט 1975)
ברוך היקר,
ניצחתי בסבב נוסף במאבקי המתמשך נגד הממשלה, שרוצה לשלוח אותי ל[כלא אַלֶנווּד ב]פנסילבניה. הלוואי שהייתי מסוגל באמת לגרום את ה"נזק" שהיא חושבת שאני יכול לגרום. הנסיגה מסיני היא כנראה כבר עובדה מוגמרת. חבל שאנשים שמתנגדים לנסיגה משטחי ארץ ישראל אינם מבינים את האסון ואת האיסור שיש בנסיגה מסיני. כל נסיגה מפני גויים הנובעת מפחד ומחולשה היא חילול השם, זלזול בקידוש השם הגדול של מלחמת ששת הימים. הפחד מאמריקה הוא תוצאה ישירה של חוסר אמונה – גם מצד רוב הדתיים. לצערנו, הקב"ה ישלם לנו מידה כנגד מידה כפי שהוא עושה תמיד, שהרי העונש על חטאים הוא הנשיאה בתוצאות הטבעיות של מעשינו. במקרה הזה הנסיגה תחליש אותנו מאוד, ובגללה תהיה המלחמה הבאה קשה הרבה יותר.
אני חושב שעליך להקדיש מחשבה רצינית ללימוד מקצוע שיספק פרנסה וגם ישאיר פנאי לשבת ללמוד. חובתך לשבת וללמוד ולגדול להיות פוסק הלכה גדול היא ברורה. אתה נכס לאומי אם אתה ממשיך בדרכך. לדעתי עליך לחשוב על: 1) משהו שאתה אוהב לעשות. 2) האם יש בתחום הזה עבודה בהיקף מצומצם שהכנסותיה יספיקו לחיות חיים צנועים. 3) אם כן, כיצד אפשר להתחיל ללמוד זאת. כל עבודה שנעשית ביושר היא טובה.
כתיבה וחתימה טובה,
© כל הזכויות שמורות