ברוך היקר, ט' - כ"ד בחשוון תשל"ז
ט' בחשוון תשל"ז (2 בנובמבר 1976)
ברוך היקר,
חלפו שבועיים מאז שהגעתי לכאן... מלבד סדר היום העמוס של הרצאות וריצות, המאמץ לשכנע כל כך הרבה יהודים בדברים שהם באמת אינם רואים הוא משא כבד ומייאש.
...אני טס מבופלו לניו יורק. אמש ערכנו עצרת מוצלחת מאוד של סטודנטים יהודיים נגד "פלסטין". היום "יום בלפור", והסטודנטים הערביים הפכו אותו ל"יום פלסטין". האצתי ביהודים לארגן יום לפני זה "יום אין פלסטין". התודעה היהודית בקרב הסטודנטים היהודים נסקה מאה אחוז אמש.
כ"ד בחשוון תשל"ז (17 בנובמבר 1976)
ברוך היקר,
שמחתי מאוד לראות מה עשית... אשרינו. אינני חושב שאתה צריך לעבור לאלון מורה. אתה צריך את השיעורים והאנשים שיש ב"מרכז", ואינני חושב שתלמד באלון מורה טוב כפי שאתה לומד ב"מרכז". אבל אתה
בוודאי בשלב שבו אתה מחליט, ובהחלט עברת אותי בכל כך הרבה מדרגות. אני משאיר לך את ההחלטה, ויש לי ביטחון מלא בך.
אני מדבר אל יהודים רבים כאן, זורע זרעים וקוצר אך מעט. הממסד נאבק בי בכל דרך, בחריפות ובהיסטריה. מצד אחד זה נותן לי כוח; אני יודע שהאמת שאני אומר חודרת וכואבת (העובדה שנאמר על נוח "יש דורשים אותו לגנאי" הוכיחה שהוא היה צדיק). מצד שני זה כמו להכות את הראש בקיר, ואני עייף מאוד... המשך ללמוד כדי שיהיה לך כוח של גדול בתורה כשתדבר את דבריך.
© כל הזכויות שמורות