ברוך היקר, י"ז באדר תשל"ה

י"ז באדר תשל"ה (28 בפברואר 1975)

ברוך היקר,

...לגבי עתידך האישי אני אומר לך שוב: לכל אחד תפקיד בחיים, ודרכו הוא עובד את ה'. בדור יתום זה, בתקופה חסרת מנהיגות זו של "עת צרה ליעקב", ניחנת בתכונות הנדירות של שכל ישר, של היכולת לשבת ולהתמיד ושל הבנת המושגים היהודיים האמיתיים אהבת ישראל וארץ ישראל. תפקידך בחיים הוא להיות תלמיד חכם ומנהיג רוחני; גם אם

אינך רוצה, אתה מוכרח. מימות משה עד ימות שאול עד ימות הנביאים ניסו מנהיגים יהודים לברוח מתפקידם בגלל האחריות ומסיבות אחרות. שום "יונה" לא יוכל לברוח מה"דג" שלו, ואסור לנסות לעשות זאת.

אני מבין שאתה מרגיש צורך לשרת את המדינה בישיבת הסדר, אבל אני אומר לך – כאדם האוהב את המדינה באותה מידה שאתה אוהב אותה ואוהב את עם ישראל במידה שאתה אוהבו – שלא תוכל לשרת אותם במלוא יכולתך אלא אם כן תשב ולא תעשה דבר מלבד לימוד תורה במשך כמה שנים נוספות לפחות. יש לך פוטנציאל עצום, ו"אם קטן אתה בעיניך" אל תיתן ללחץ של "מה יאמרו" להביא אותך להחלטה הלא נכונה.

יש לך אמא נפלאה ואני יודע שאתה מעריך את מעלותיה...

יהי רצון שכל ההורים יבורכו בבן כמוך.